לִ֤י גִלְעָ֨ד ׀ וְלִ֬י מְנַשֶּׁ֗ה וְ֭אֶפְרַיִם מָע֣וֹז רֹאשִׁ֑י יְ֝הוּדָ֗ה מְחֹֽקְקִֽי׃

לי - טעם שכם וסוכות שהם ליוסף, על כן גלעד ומנשה ואפרים בעבור היות בית יוסף בצפון ארץ ישראל ויהודה בנגב, וכן כתוב יהודה יעמד על גבולו מנגב.

ומעוז - סמוך ולא תשתנה בעבור היותו מפעלי הכפל.

מנשה. זכר אפרים כי הם כל ישרא זולת שבט יהודה וטעם יהודה מחוקקי כי המלך יקרא מחוקק, והמלכות מיהודה הוא כלומר יהודה שלי בכל עת, והואיל וה' יתעלה הוליכני על כל ישראל הצילם על ידי מיד שוסיהם:

לי גלעד. כי ראה ברוה״‎ק שבימי רחבעם יוחלק מלכות ישראל ואמר בימי יהיו כולם תחת ממשלתי:

מעוז ראשי. חוזק לראשי לשמרני מן האויב:

מחוקקי. יהיו שרים שלי ונכנעים אלי:

מחוקקי. כן יקראו השרים ע״ש שהם נותנים החוקים וכן ומחוקק מבין רגליו (בראשית מ״ט:י׳):

לי גלעד ולי מנשה ואפרים, יתקבצו גלעד ומנשה ואפרים לי לעזרתי, והתאזרו לצאת לקראת (נזקש) [האויב] ומעוז ראשי יהיה יהודה מחוקקי, כי התחברו כולם אל דוד לצבא, ועי"כ: