שִׁמְעָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י הַ֝קְשִׁ֗יבָה תְּפִלָּתִֽי׃

שמעה אלהים רנתי - נגינת פיוט, והעד שהא סמוך שהוא נקוד בפתח.

שמעה רנתי - בגלוי ותפלתי בלב, כנגד חנה.

שמעה. הפסוק כפל ענין במלות שונות:

שמעה אלהים רנתי, הוא מה שמקונן בעת עניו בחלק הא' האזינה תפלתי, מה שמתפלל בימי הצלחתו בחלק הב': (חלק א') מקצה הארץ, בעת שהייתי בורח מפני שאול יושב מתחבא בקצה א"י, משם אליך אקרא בעטף לבי מרוב הצרות, בעת אשר תנחני בצור ירום ממני, שהוצרכתי לעלות על צורי היעלים הרמים להתחבאות שם, ואתה תנחני שם, יען כי היית מחסה לי, ולכן העלתני על צורים רמים מפני אויב, ואז אליך אקרא אגורה באהלך עולמים, היה עיקר תפלתי לא על הצלחת הזמן רק שאוכל לגור עולם באהל ה' ולחסות בצל כנפיו סלה סיום הענין: (חלק ב') כי, מעתה יספר כי גם אחר אשר נתת ירושת יראי שמך, ר"ל אחר שנתת לי המלוכה שהבטחתני שיהיה ירושה לזרעי בעת שיהיו יראי שמך, כמ"ש אם ישמרו בניך בריתי וכו' גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך, גם בעת ההיא שמעת לנדרי, הנדר שלי אמר אלה הדברים (יציין את הנדר כעצם מופשט מדבר בעד המלך):