יִשְׂמַ֬ח צַדִּ֣יק בַּ֭יהֹוָה וְחָ֣סָה ב֑וֹ וְ֝יִתְהַלְל֗וּ כׇּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב׃ {פ}

ישמח צדיק - שהוא תם, כנגד לירות במסתרים, תם ויוסיף אומץ.

ישמח. אמר על עצמו כי צדיק היה בריבו ולחנם היו רודפים אחריו:

וחסה בו. עוד ויחסו בו אחר כי ראה נקמתו באויבים. וי"ו וחסה במקום כי או כאשר כלומר עתה בראותו נקמת האויבים ישמח:

וכן כל ישרי לב יתהללו. כמו שאתהלל אני בו:

בה׳‎. בתשועת ה׳‎:

וחסה בו. ע״‎י זה יחסה בו בכל עת:

ויתהללו. וישבחו א״‎ע על שהשכילו לדעת שה׳‎ הוא האלהים: