הַשָּׂ֣ם נַ֭פְשֵׁנוּ בַּחַיִּ֑ים וְלֹֽא־נָתַ֖ן לַמּ֣וֹט רַגְלֵֽנוּ׃

השם נפשינו בחיים. שהשארנו בחיים בגלות:

ולא נתן למוט רגלינו. זה יאמרו הנשארים לישראל אחר המצרף כמו שנאמר והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצירוף את הכסף:

השם וגו׳‎. ולא יכלו לכלות אותנו:

למוט רגלינו. להיות נופלים מאין תקומה:

למוט. מלשון נטיה ומעידת הרגל:

השם נפשנו בחיים הגם שהיינו בסכנה גדולה ע"י האויב, וגם לא נתן למוט רגלנו, שע"י היסורין שב בתשובה ולא מט עוד מדרך ה':