אֶ֤רֶץ רָעָ֨שָׁה ׀ אַף־שָׁמַ֣יִם נָטְפוּ֮ מִפְּנֵ֢י אֱלֹ֫הִ֥ים זֶ֥ה סִינַ֑י מִפְּנֵ֥י אֱ֝לֹהִ֗ים אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

ארץ רעשה. כמו שפירשנו, שפחדו ורגזו עם הארץ:

אף שמים נטפו מפני אלהים. דרך משל שחשכו השמים על האויבים ויום המטר הוא חושך ענן, דרך משל על הצרות הבאות על האויבים:

זה סיני. וכמו שזה סיני רעשה מפני אלהים אלהי ישראל, כן רעשה הארץ כלומר העמים, וההר זה רעש ביום מתן תורה:

ארץ. יושבי הארץ:

שמים. שרי מעלה:

נטפו. זיעה מגודל החרדה:

זה סיני. ר״‎ל זה האלהים הנגלה לישראל על הר סיני:

נטפו. מלשון נטיפה והזלה: