אִם־לֹ֣א יָ֭שׁוּב חַרְבּ֣וֹ יִלְט֑וֹשׁ קַשְׁתּ֥וֹ דָ֝רַ֗ךְ וַֽיְכוֹנְנֶֽהָ׃

אם, ויכוננה - הטעם מכוננת לירות.

ולו - לנפשו.

אם לא ישוב חרבו ילטוש כבר פרשנוהו דבק למעלה. ואמר: כי לא ישוב מרשעתו וחרבו ילטוש להמיתני.

קשתו דרך ויכוננה לירות בי, כלומר: קרוב אני אל המות בכל יום כמי שהוא עומד כנגד הקשת הדרוכה.

אם לא ישוב. אם הרודף את הצדיק לא ישוב מדרכו כי עוד יחדד חרבו וקשתו אשר דרך מכונה לירות בו על הצדיק:

ילטוש. יחדד כמו לוטש כל חורש (בראשית ד׳:כ״ב):

אם לא ישוב, נגד מ"ש למעלה ועליה למרום שובה שבעבור מעשה הרשע ישוב ה' למרום ולא יעניש את דוד, וראוי לפי זה שגם הרשע שהוא השליח לענוש ישוב גם כן למקומו, ואם הוא לא ישוב, רק חרבו ילטוש וקשתו אשר דרך יכוננה לכונן חציו על יתר: