בָּר֤וּךְ ׀ יְהֹוָ֣ה אֱ֭לֹהִים אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עֹשֵׂ֖ה נִפְלָא֣וֹת לְבַדּֽוֹ׃

ברוך - אז יאמרו כל הגוים: ברוך השם אלהי ישראל. וטעם עושה נפלאות לבדו, שעשה תמיד בעבור ישראל.

ברוך י'י. כמו שפירשנו בתכלית הספר הראשון, כי זה הפסוק ושאחריו הם דברי המחבר הודה לאל שזכה להשלים הספר:

עושה נפלאות לבדו. שמראה דוקא בישראל נפלאות למה כי הוא אלהי ישראל אם כן הוא לבדו הוא העושה נפלאות לא אלהי העמים:

ברוך ה׳‎. המקום יהא מבורך על הטובה שיעשה לשלמה:

לבדו. כי אין מי לעשות נפלאות כמוהו:

ברוך ה', יען שענין הצלחת המלך הזה היה ענין אלהי בהשגחתו הפרטיית, והיה מן הנפלאות העולים על הטבע אשר יעשה ה' רק לבני ישראל, אמר ברוך ה' אלהי ישראל כי הוא עושה נפלאות לבדו, שדברים כאלה לא יעשה ע"י שליח טבעי: