אַ֣ךְ בַּ֭חֲלָקוֹת תָּשִׁ֣ית לָ֑מוֹ הִ֝פַּלְתָּ֗ם לְמַשּׁוּאֽוֹת׃

אך - הרשעים בעולם הזה כמפותים בדברי חלקות ולבסוף יהיו למשואות, כמו: שואה ומשואה לתוהו ואשר איננו בדרך רשעים להשמדם בסופם.

יש אומרים: כי למשואות - מגזרת: הנחש השיאני והטעם כפול.

אך. מה ששמת להם כן הארכה בעולם הזה להפילם לעולם הבא כמו שילך בדרך חלק שיראה לו דרך טוב ובמעט קט ימעדו רגליו ויפול למטה, כן בעולם הזה אין טובתם לאורך זמן וגם במותם לא ישאר טובתם לבניהם אחריהם וזהו שאמר בפסוק הבא אחריו:

אך בחלקות. כל טובתם המה אך לתשלום גמול מעט מעשה הטוב שעשו למען תחליק דרכם שימעדו מהר לפול בחשכת הצרות ולא יהיה להם זכות מה להגן:

תשית. תשים:

למשואות. ענין חושך כמו אמש שואה ומשואה (איוב ל׳:ג׳):