כִּ֤י אֵ֖ין חַרְצֻבּ֥וֹת לְמוֹתָ֗ם וּבָרִ֥יא אוּלָֽם׃

כי - מלת חרצובות רביעית ובספר ישעיהו: פתח חרצובות רשע הנה פתח כמו התר ואם כן תהיה חרצובות כמו אגודות. והטעם: שהיה ראוי שיהיו קשורים בעולם שימיתם מהרה. ור' משה הכהן אמר: כי אין חרצובות עד מותם ואולם הם בריאים כאילו כתוב, ואולם כל אחד מהם בריא וזה איננו נכון שתהיה מלת אולם שהיא מלת טעם באחרונה, כי היא כמו לכן אכן רק אך בלתי זולתי למען בעבור, כי כן לא ימצא בכל המקרא. ואחרים אומרים: כי אולם חסר כ"ף והטעם כל אחד בריא כאולם. ויש אומרים: כי הוא חסר בי"ת. והטעם באולם כל אחד בריא באולמו.

וטעם להזכיר אולם - כי הוא דר בבית נכבד שיש לו אולם, כמו האולם של בית השם הנזכר בדברי הימים, או בעבור שהדירה באולם בריאות לגוף, בעבור האויר שהוא מגולה ויש סתר מלמעלה. והנכון בעיני: אחר שהזכיר שלום רשעים אראה בחייהם גם במותם ימותו בלא פגעים ותחלואים נגעים ומכאובים, כאילו אין לנפשם קשורים עם גופם.

ואולם - על משקל טובם. והטעם: כוחם שהוא כח התולדת השומרת הגוף והוא מגזרת יש לאל ידי, והנה הטעם ימותו במותם בלא יגיעה ובחייהם כח תולדתם חזק ובריא.

כי אין חרצבות למותם. כל כך הם בטובה כל ימיהם עד יום המיתה כי אפילו בעת מותם ימותו בנחת בלא צער, כי פירוש חרצובות קשרים ומי שהוא מת בצער ובקושי הוא כאילו יש לו קשרים בהפרד החיים ולא יותרו הקשרים ההם אלא בקושי, אבל הם במנוחה ימותו כאילו אין קשרים למותם:

ובריא אולם. ובריא כחם:

אולם מן יש לאל ידי, אמר בחייהם כח טבעם בריא וחזק ובמותם ימות בנחת:

למותם. לעת בוא זמן מותם אין להם תחלואים ויסורים וכ״‎א בריא הוא כבנין אולם:

חרצבות. קשרים ואסורים כמו פתח חרצבות רשע (ישעיהו נ״ח:ו׳) ור״ל תחלואים ומכאובות ובריא. מלשון בריאות:

אולם. ארמון:

כי אין חרצובות למותם, לא נמצא בטבע מזגם וגופם שיתחבא בחוריו ובסתריו חולשה שיוביל אותם אל המות, כי בריא אולם, אולם וכחם הוא בריא וחזק מאד, ב. שכל בני אדם מלאים עמל ויגון למצוא מחיתם וצרכיהם כי אדם לעמל יולד, והם בעמל אנוש אינמו, אינם צריכים לעמול למצוא פרנסתם כי מתפרנסים בלא עמל, ג. שבני אדם ימצאו רעות מצד הטבע הכולל, מנגעים המשמשים בעולם, כמו נגעי התקופות ושינויי העתים והמערכת והמקומות וכדומה והם עם אדם לא ינגעו: