אַל־תִּתֵּ֣ן לְ֭חַיַּת נֶ֣פֶשׁ תּוֹרֶ֑ךָ חַיַּ֥ת עֲ֝נִיֶּ֗יךָ אַל־תִּשְׁכַּ֥ח לָנֶֽצַח׃

אל, לחית - פתח כי הוא סמוך והנסמך אליו חסר, כמו: שפעת אני רואה. והטעם: חית השדה.

ותורך - כמו: שתי תורים. ויש אומרים: לחית כמו גער חית קנה, חית פלשתים.

אל תתן לחית. הנסמך חסר כאילו אמר לחית האביונים, נפש ישראל שהוא התור שלך כי נמשלו ישראל ליונה ותור לפי שהם חלושי הכח ונטרפים ואינם טורפים. וחית. פירושו עדת וכן חית ענייך עדת ענייך:

לחית. לעדת העובדי כוכבים אל תמסור נפש ישראל:

חית ענייך. עדת ישראל שהמה עניים ומוכנעים:

לחית. ענין עדה וקבוץ וכן חית פלשתים (ש״ב כג):

תורך. מל׳ תור והיא כנסת ישראל והמשילה לתור כמו שהמשילה ליונה כמ״ש יונתי בחגוי הסלע (ש״ה ב):

אל, (טענה ב') הלא ראוי ג"כ שתושיע בשבילנו, שישראל שדומים כתור וגוזל בל יטרפוהו החיות הטורפות, וגם חית ענייך היינו נפש חיה שלה, שהיא נשמתה האלהית, אל תשכח לנצח ר"ל כי מבואר מסוד המציאות שהצורות נכנעות זו תחת זו, עד שלכן יכנעו החיות החלשות נגד הטורפות מצד טבע צורותיהם, יאמר הגם שישראל דומה כתור, שהוא עוף בייתי חלוש ונוסעת בטבע, כן הם נוסעים ומטולטלים וחלשים, ראוי בל תתננה לחיות הטורפות מצד חיתה, נשמת חיים שבה, שהיא הצורה היותר עליונה מכל הצורות שבעולם השפל, כי היא בת אלהים חיים: