כִּֽי־חֲמַ֣ת אָדָ֣ם תּוֹדֶ֑ךָּ שְׁאֵרִ֖ית חֵמֹ֣ת תַּחְגֹּֽר׃

כי. אמר כנגד האל יתברך אותם בני אדם אשר נאספו להלחם והיתה חמתם אליך הם יודוך על כרחם כלומר חמתם תשוב הודאה לך:

שארית חמות תחגור. כשתעשה הנקמה הגדולה במחנה גוג מגוג תחגור ותאזור שארית חימות, שארית הגוים כי יראו ממך ולא יהיה עוד להם חימה על ישראל:

חמת אדם. החמה היא המביא ההודאה לה׳‎ כי סוף הדבר אשר יענשו:

שארית חמות. ובעבור זאת תחגור מסביב לאסור ולקשור שארית החמה ר״‎ל לא יכעסו עוד מעתה:

שארית. מל׳ שיור:

תחגור. מל׳ חגורה:

כי חמת אדם תודך, החמה של בני אדם תשבח אותך, כי אתה יש לך כח לחגור ולעצור בעד שארית חמות, שלא תעיר כל חמתך, מה שאין זה ביד אדם, גם ר"ל שע"י חמת אדם, וחמת סנחריב שרצה להשחית הכל בחמתו, עי"כ עצר ה' שארית חמתו ולא שלח עוד להחריב גוים וממלכות: