נוֹדָ֣ע בִּיהוּדָ֣ה אֱלֹהִ֑ים בְּ֝יִשְׂרָאֵ֗ל גָּד֥וֹל שְׁמֽוֹ׃

נודע - כדרך: כי נודע דוד לכל.

וטעם ביהודה - שהם יושבי ירושלם.

נודע. זה המזמור נאמר על מלחמת גוג מגוג, ואמר אז נודע ביהודה ויהיה בישראל גדול כשיראה נקמתו בגוים הנאספים על ירושלים, וזכר יהודה בפרט לפי שירושלים לשבט יהודה ושם תהיה המלחמה:

נודע. אז בעת מפלת סנחריב יהיה אלהים נודע ומפורסם ביהודה:

בישראל. כפל הדבר במ״‎ש:

נודע ביהודה אלהים, כי שבט יהודה עבדו את ה' ונודע ביניהם עפ"י מעשיו, וגם בישראל שהם יתר השבטים, שביניהם לא נודע אלהים כ"כ, בכ"ז גדול שמו ביניהם: