מִ֭שָּׁמַיִם הִשְׁמַ֣עְתָּ דִּ֑ין אֶ֖רֶץ יָֽרְאָ֣ה וְשָׁקָֽטָה׃

משמים - כי כל הגזרות באות משמים. וטעם השמעת כאשר ישמעו כל יושבי הארץ שישבת לכסא ודנת באמת, אז יראו הנשארים ממך וישקוט כל אחד במקומו ולא יבואו לעיר קדשך להלחם עליה.

ויש אומרים: כי טעם ארץ יראה - הרשעים.

ושקטה - הצדיקים.

משמים. כמו שאמר אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו לפיכך אמר משמים השמעת דין, הדין שתעשה בהם משמים השמעת אותו:

ארץ יראה ושקטה. לפיכך ארץ העמים יראה מהאל ושקטה עוד להלחם בישראל:

משמים. כאשר השמעת מן השמים דין משפט סנחריב אז כל יושבי הארץ יראו מישראל ושקטו מלהלחם בהם:

ושקטה. ענין מנוחה: