נָחִ֣יתָ כַצֹּ֣אן עַמֶּ֑ךָ בְּֽיַד־מֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹֽן׃ {פ}

נחית - על דעת רבי משה: על עת עבור הים כדרך כבהמה בבקעה תרד. ויתכן על נחותם במדבר כמו נחית בחסדך ומשה ואהרן הם שהוציאו את העם ממצרים, ומשה לפני אהרן לגודל מעלת נבואתו.

נחית. אחר צאתם מהים נחית אותם במדבר ביד משה ואהרן כמו שהרועה נוחה את צאנו ושמרו:

נחית כצאן. כמו הרועה מנהיג הצאן כן נהגת עמך ע״‎י משה ואהרן (וחוזר לתחלת הענין לומר כשאזכור כל אלה אדע כי לא מקוצר יד לא גאלתנו כ״‎א לעורר לבנו לתשובה):

נחית. נהגת: