לֶ֣חֶם אַ֭בִּירִים אָ֣כַל אִ֑ישׁ צֵידָ֬ה שָׁלַ֖ח לָהֶ֣ם לָשֹֽׂבַע׃

לחם אבירים - הם השחקים.

וטעם איש - שהוא בן אדם נברא מהאדמה.

והטעם צידה - בעבור היותם תמיד הולכים.

אבירים. השחקים הם אבירים כמו שנאמר עליהם חזקים כראי מוצק, וזה דבר תימה כי אכל איש נברא מן האדמה לחם שחקים:

צידה שלח להם. כי בכל מקום שהיו הולכים היה צרכיהם מוכן להם לשובע:

לחם אבירים. לחם מן השמים הקרואים אבירים שהוא ענין חוזק וכן נאמר עליהם חזקים כראי מוצק (איוב ל״ז:י״ח):

אכל איש. כאומר הלא דבר תימה הוא שאיש נברא מהאדמה אכל לחם שמים:

לשובע. ר״‎ל להשביעם מכל מין שירצו כי טעמו במן כל המטעמים ושאלו א״‎כ הבשר שלא כהוגן:

אבירים. חזקים:

צידה. מזון: