וְהָ֘שֵׁ֤ב לִשְׁכֵנֵ֣ינוּ שִׁ֭בְעָתַיִם אֶל־חֵיקָ֑ם חֶרְפָּ֘תָ֤ם אֲשֶׁ֖ר חֵרְפ֣וּךָ אֲדֹנָֽי׃

והשב לשכנינו. חרפתם אשר אמרו איה אלהיכם:

והשב. כמו שעשה לנו כן השב גמול פורעניות אל שכנינו:

שבעתים. שני פעמים שבעה ר״‎ל רבת פעמים השב להם גמולם:

אל חיקם. הפורעניות תביא אל חיקם ולא יטה לכאן ולכאן:

חרפתם. גמול חרפתם אשר חרפוך:

והשב, וגם ראוי שתשיב לשכנינו על מה שחרפו אותך, שזה ג"כ נוגע לכבוד שמך, וראוי שתשב להם שבעתים, כי כפי ערך המחרף והמתחרף אין די אם תשיב להם כפי חרפתם, כי אין ערך שוה בינך ובינם, וראוי שיקבלו שבעתים, ר"ל פעמים אין מספר: