אַֽל־תִּזְכׇּר־לָנוּ֮ עֲוֺנֹ֢ת רִאשֹׁ֫נִ֥ים מַ֭הֵר יְקַדְּמ֣וּנוּ רַחֲמֶ֑יךָ כִּ֖י דַלּ֣וֹנוּ מְאֹֽד׃

אל - מפרשים רבים אמרו: כי ראשונים תאר לעוונות. והנכון בעיני: כי עוונות סמוך לאבות ראשונים, ומלת יקדמונו כנגד ראשונים.

וטעם כי דלונו מאד - אין לנו כח ואין לאל ידינו, על כן נבקש רחמים.

אל. על העונות הראשונים שעשו בימי נעורים אמר כאילו אמר עונות:

מהר. צווי או שם:

יקדמונו. ענין הזמנת הדבר והביא אותו לפני אדם:

דלונו מאד. ואין לנו כח לסבול הגלות:

אל תזכר וכו׳‎. אם אמנם עתה נשוב אליך:

מהר. במהירות רב תקדים לנו רחמיך כי דלונו מאד בתכלית העוני ואין לנו כח לסבול עוד:

אל תזכר, ר"ל שהמוכה עבור חטאיו אין מרחמים עליו אחר שהוא אשם בדבר, לכן אבקש שיקדמונו רחמיך טרם תזכור העונות הראשונים, שאם תזכור עונות לא תרחם, ולכן אל תזכר לנו עונות רק טרם שתזכור העונות יקדמונו רחמיך על כי דלונו מאד, וגם עזרנו מצד שהיית תמיד אלהי ישענו, על דבר כבוד שמך כי בזה יתחלל כבוד שמך, אחר שיודעים שתמיד היית מושיע לנו יאמרו מבלתי יכולת, ואז אחר שיקדמונו רחמיך בסבת כבוד שמך ותתעורר עי"כ לעזרנו טרם שתזכור לנו עונות ראשונים, אז הצילנו וכפר על חטאתינו שאז תזכור כי חטאנו לפניך, ותכפר עון, וזה ג"כ למען שמך, שאתה טוב וסלח, שאחר שכבר קדם מדת הרחמים והסכים להושיענו, ראוי שתכפר גם החטאים שהם מעכבים את הישועה: