גֶּ֭פֶן מִמִּצְרַ֣יִם תַּסִּ֑יעַ תְּגָרֵ֥שׁ גּ֝וֹיִ֗ם וַתִּטָּעֶֽהָ׃

גפן - על לשון זמן עומד. והטעם הסעת והם ישראל, כי כרם ה' צבאות.

וטעם תסיע - בעבור לכתם במדבר.

תגרש גוים - השבעה ותטעה, כמו: תביאמו ותטעמו.

גפן. המשיל כנסת ישראל לגפן:

תסיע תגרש. עתיד במקום עבר וכמוהו רבים, ואמר לשון נסיעה על הגפן כמו ויסע כעץ תקותו:

גפן. ישראל הנמשל לגפן הלוא אותם הוסעת והוצאת ממצרים:

תגרש. מא״‎י גרשת שבעה עממין ונטעת אותם במקומם:

גפן, (חלק ג') בקש שיעזרם על בנין המקדש ויוציאם מעול מלכי פרס, ומזכיר יצ"מ שאז לקחת גפן ממצרים וגרשת ז' עמים, ונטעת אותם במקומם בקרן בן שמן: