כי - בעבור שהזכיר מגיננו ראה אלהים, כי המגן באמת הוא השם לבדו.
וטעם שמש - כי החוגגים צריכים לשמש בעבור הליכתם. וטעם אחר: בעבור כי השמש תכה יומם, אמר כנגדה ומגן.
וטעם חן וכבוד יתן ה' - להולכים בדרך תמים הם החוגגים, והשם יתן להם חן וכבוד בכל מקום שיעברו בו, כי השם לא ימנע מהמקבלים אותו.
כי. שמש ומאור גדול הוא ליושבי בחשך הגלות להוציאם מאפילה לאורה וכן הוא מגינם להצילם מרעה ולהגן בעדם:
וחן וכבוד יתן ה'. לאותם שיהיו הולכים בתמים וישובו אליו בכל לבם חן וכבוד יתן להם לפני כל האומות והם יכבדום בצאתם מהגלות ולא ימנע טוב הגוים מהם:
כי שמש. כי מעולם תאיר לנו כשמש ותגן עלינו לזה מובטח אני כי עוד יתן לנו חן וכבוד ולא ימנע את הטוב מלתתו לההולכים בדרך תמים:
כי שמש, מבאר מ"ש והבט פני משיחך והנה ביאת המשיח תלוי בג' אופנים, או ע"י חבלי משיח וצרות גדולות שעי"כ ישובו בתשובה ויגאלו, או ע"י עת רצון וחנינה, או ע"י צדקת המעשים, נגד חבלי משיח והצרות, אמר כי שמש ומגן ה' אלהים, ה' דומה כשמש וכמגן ביחד, שעושה פעולות הפכיות, שהשמש מאיר ושורף, וכן במשל היסורים שיביאו אור הגאולה אבל הם שורפים ומכלים, אבל ה' הוא שמש מצד ההארה ומגן להגן בפני השרפה, וזה נסמך על המליצה שאמר (מלאכי ג׳:כ״א) הנה היום בא בוער כתנור ועסותם רשעים כי יהיו אפר וכו' וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכפניה, שחבלי משיח ידמו כיום הבוער כתנור, אבל לצדיקים יהיה ה' מגן, ויהיה שמש וגם מגן ולא יכלו אותם החבלים והצרות כי מהם יושעו, ונגד עת רצון וחנינה אמר חן וכבוד יתן ה', שאצל ב"ו אם נותן חן וחנינה שהוא במתנת חנם לא יתן כבוד, כי הכבוד לא יושג רק על מה שישיג כפי מעשהו, לא במתנת חנם, אבל ה' הגם שיתן חן ומתנת חנם, יתן גם כבוד, ונגד האופן הג' שיבא משיח ע"י צדקת המעשים, אומר שלא ימנע טוב להולכים בתמים, ועכ"פ בכל אופן שיהיה ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך שעל כל פנים יש לנו לבטוח שיגאלנו ושיבנה המקדש, וכמ"ש אשרי אדם עוז לו בך:
