הֲֽלֹא־אַ֭תָּה תָּשׁ֣וּב תְּחַיֵּ֑נוּ וְ֝עַמְּךָ֗ יִשְׂמְחוּ־בָֽךְ׃

הלא - טעם אנחנו נחשבנו בגלות כמתים ואין מי יוכל לחיותינו זולתך.

הלא. אתה כי אין זולתך שיחיינו מתמותת הגלות ואז עמך ישמחו בך:

הלא אתה. הלא סוף הדבר תשוב תחיינו מן הצרות וישמחו עמך בישועתך: