וְאַתָּ֣ה אֲ֭דֹנָי אֵל־רַח֣וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַ֝פַּ֗יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃

ואתה ה' אל רחום וחנון. שתרחם עלי:

וחנון. שתטיב לי:

ארך אפים. אם חטאתי הארך אפך לי ולא תענישני עד שאשוב בתשובה שלימה לפניך ותסלח לי כי מדתך ארך אפים: וכן אתה רב חסד ואמת. תרבה לי חסדך ואמתך. והאמת עם דוד הוא לקיים לו דברי המלוכה:

(טו-טז) ואתה ה' אל רחום וכו' פנה אלי, מפרש מצד שאתה רחום פנה אלי לראות בעניי, ומצד שאתה חנון חנני, ומצד מדת אמת תנה עזך לעבדך, מצד שאני עבדך ועובד אותך, ומצד מדת חסד הושיעה לבן אמתך, ור"ל שעובד את ה' מצד בחירתו, שעז"א עבדך, ומצד שנוצר לזה בטבע מאבותיו שעז"א לבן אמתך, וזה חסד שיצרו באופן זה שיהיה מוכן בטבע לעבוד את ה':