צֶ֣דֶק וּ֭מִשְׁפָּט מְכ֣וֹן כִּסְאֶ֑ךָ חֶ֥סֶד וֶ֝אֱמֶ֗ת יְֽקַדְּמ֥וּ פָנֶֽיךָ׃

צדק - הטעם: אע"פ שלך לבדך הוא הגבורה, הכל בצדק ומשפט.

וטעם יקדמו פניך - שאינם זזים לעולם.

וטעם מכון כסאך - על דרך מלכי האדמה בשבתם על כסא המלוכה, ככה כסא הכבוד.

צדק. אחר שזכר העולם ואמר כי בכח ה' עומד אמר כי קיום העולם שיהיה כמו שהוא קיים לנצח ולא ישחת הוא צדק האל ומשפטו וחסד ואמת אתו. והפסוק כפול בענין במלות שונות, כי צדק וחסד אחד, ומשפט ואמת אחד, ומכון כסאך ויקדמו פניך אחד, כי הצדק והחסד הוא שעושה עם הברואים בהעמידו העולם על מכונו והוא משפט ואמת מאתו לקיים דברו שאמר לא אוסיף לקלל עוד את האדמה: ופירוש מכון כסאך. כמו המלך היושב על הכסא ורואה צרכי עמו ומנהגם על המשפט: ופירוש יקדמו פניך. כי תמיד הם מזומנים עמך בלי הפסק, כי הקדום הוא הזמנת הדבר:

מכון. הכנת כסאך היא בצדק ובמשפט לא לפי כח הזרוע:

יקדמו פניך. יקדימו לבוא לפניך להנהיג בהם את בני העול׳‎:

צדק ומשפט מכון כסאך, אחר שבאר שני מיני ההנהגות שבם ינהיג ה' את עולמו, שקראם בשם חסד ואמת או אמונה, מסיים לאמר שהכסא שעליה ישב ה' להנהיג את ברואיו התחתונים, (כי כסא ה' המוזכר בתנ"ך מציין הנהגתו את העולם התחתון), היא מכוננת על צדק ומשפט, כי גדר המשפט הוא מה שיעשה לפי הדין הקבוע, וגדר הצדק הוא מה שיעשה לפנים משורת הדין, שאז לא ישקיף השופט על הנימוס הקבוע רק על הזמן והענין והנשפטים, וכן ינהיג ה' את עולמו לפעמים במשפט, והיא בהנהגה הטבעית המסודרת, שהכל קצוב ושקול בפלס לפי נימוסים וחקים קבועים לא ישתנו ולא יבדילו בין הראוי ובין הבלתי ראוי רק העולם כמנהגו נוהג לתת לכל נמצא חקו, ולפעמים ינהיג בצדק, שישקיף לפי הזמן והענין ולפי מעשה הננמצאים, והוא ההנהגה הנסיית ההשגחיית שאינה נמדדת לפי חקי הטבע הקבועים, והנה שורש המשפט הוא האמת הנמצא בנפש השופט, ושורש הצדק הוא החסד המוטבע בנפשו, שע"י שנשרש בלב השופט אהבת האמת לא יטה מן המשפט הקבוע, וע"י שנשרש בלבו אהבת החסד יטה אל הצד לפנים משורת הדין לעשות חסד אעפ"י שאינו כפי המשפט הקבוע ואמתת הנימוס לאמתו, וכן יאמר אצל ה' שמה שצדק ומשפט מכון כסאך, זה נמשך ע"י שחסד ואמת יקדמו פניך, שע"י שהחסד יקדמו פניך תעשה צדק, וע"י האמת תעשה משפט, עד שמשני השרשים הקבועים במדותיך שהם חסד ואמת, יתגלו בהנהגה התחתונה צדק ומשפט, שהיא הנהגה הטבעיית לפי המשפט וההנהגה הנסיית לפי הצדק: