וְכַתּוֹתִ֣י מִפָּנָ֣יו צָרָ֑יו וּמְשַׂנְאָ֥יו אֶגּֽוֹף׃

וכתותי - הטעם כי בן עולה לא יעננו , רק אני אכות צריו.

וכתותי. כי אני אכתת מפניו צריו שלא יוכלו לשלוט בו:

וכתותי. ענין רציצה ושבירה:

אגוף. מל׳ מגפה:

וכתותי מפניו צריו שיבואו לצור עליו ולהלחם בו, אכות אותם בעת מלחמתם עמו, ומשנאיו שמבאישים ריחו בעיני הבריות, אגוף במגפה, עד שכולם יתרחקו מהם כמו שמתרחקים מהנגפים: