וּפָקַדְתִּ֣י בְשֵׁ֣בֶט פִּשְׁעָ֑ם וּבִנְגָעִ֥ים עֲוֺנָֽם׃

ופקדתי - תחסר מלת עליהם או פשעם הוא הפעול ובשבט כמו: הבן אתה בשבט תכנו.

ופקדתי. וכן אמר לו על ידי נתן הנביא, והוכחתיו בשבט אנשים בנגעי בני אדם, כמו שמייסר האב את הבן בשבט כן ייסר ויוכיח החוטא מבניו בנגעים ובחלאים ובשבט והוא שיתננו ביד אויביו לא שיסיר המלוכה ממני:

ופקדתי. אז אחסר מהם המלוכה בעבור פורעניות גמול פשעם:

ובנגעים. אייסרם בנגעים גמול עוונם:

ופקדתי. ענין חסרון כמו ויפקד מקום דוד (ש״א כ):

בשבט. ר״ל מוסר פורעניות:

ופקתי בשבט פשעם, אם יהיה החטא מצד הפשע שהוא המרד, אפקוד בשבט, ואם יהיה החטא מצד העון שהוא הכפירה, אפקוד בנגעים, והוא מדה כנגד מדה, שהעון הוא ענין דבוק בנפש עצמה ושום בשכל שהוא עצמות האדם, כן יענש בנגע גופו שהוא בא מעצמותו, וכמו שהפשע אין לו שורש בנפש, רק בגופו שמורד, שאינו עצמות האדם העקרי, כן יכהו בשבט שהוא דבר שהוא חוץ ממנו, ובכ"ז וחסדי לא אפיר מעמו, וישאר החסד קיים, וגם תשאר האמונה והבטחון וההבטחה, ועז"א ולא אשקר באמונתי, כי הבלתי מקיים הבטחתו הוא משקר בדברים: