יְמֵֽי־שְׁנוֹתֵ֨ינוּ בָהֶ֥ם שִׁבְעִ֪ים שָׁנָ֡ה וְאִ֤ם בִּגְבוּרֹ֨ת ׀ שְׁמ֘וֹנִ֤ים שָׁנָ֗ה וְ֭רׇהְבָּם עָמָ֣ל וָאָ֑וֶן כִּי־גָ֥ז חִ֝֗ישׁ וַנָּעֻֽפָה׃

ימי - אולי יטעון טוען: והלא משה חיה ק"כ שנה ואיך הוא יאמר שבעים שנה? זה לאות כי משורר היה שמו משה, והתשובה ככה נוכל לומר כי נח דניאל ואיוב אינם נודעים והלא יראה בתחלה איש האלהים ובעבור זה הזכיר שאיננו מתעסק בהבלי העולם וככה טעם זה המזמור, משה ידבר על לשון כל דור ודור גם דורו כן היה עד היום, אולי זה עשה זאת התפלה לפני התנבאו שהיה בן שמונים שנה וידיו כבדים.

וטעם בהם - דבר גדול יהיה אם היה במספרם שבעים שנה.

ורהבם - וימי רהבם ימי הכח והחוזק שהם ימי הבחרות, כולם הם עמל ואון.

כי גז - שיכרתו מהרה כמו גזי נזרך וזה טעם חיש ונעופה, והנה נהיה כעוף נודד ממקומו, או ונעופה - לשכון ארץ חשך, ארץ עיפתה, עושה שחר עיפה, או המלה מגזרת עפעף כמו תעופה כבוקר תהיה התעיף עיניך בו ואיננו, וכאילו תעופה היו ימינו.

ימי. משה רבינו דבר על הרוב אמר על קצור הימים שמתלונן כל דור ודור בגלות כי ימינו קצרים ולא נוחיל לראות הישועה אם לא תקרב הגאולה:

ואם בגבורות שמונים שנה. נמצא כי הם מעט מן המעט:

ורהבם עמל ואון. חוזק הימים והוא מקור או שם כלומר אפילו מי שיהיה ימיו בשלוה, עמל ואון הם כי לא יאריכו לו הימים:

כי גז חיש ונעופה. סר חוזק הימים ההם במקרה:

נעופה. אל הקבר כלומר נלך שם במהרה כעוף:

גז ענינו סר ממקומו והוא פועל עומד:

בהם. במספרם יהיו שבעים שנה:

ואם בגבורות. ואם בהתגברות כח הטבע יהיו שמונים שנה:

ורהבם. אף התוקף והאומץ של השנים ההם המה יגעים וצער:

כי גז. לפי שלא יאריכו ימי האומץ כי מהר יוכרת ויעוף א״‎כ האומץ שהיה בתחילה גרמה להוסיף הצער בהעדרו:

ורהבם. ענין התחזקות כמו ירהבו הנער בזקן (ישעיהו ג׳:ה׳):

גז. ענין כריתה ותלישה כמו גזי נזרך (ירמיה ז):

חיש. מהר כמו חושה לעזרתי (לעיל לח):