אַל־תַּקְשׁ֣וּ לְ֭בַבְכֶם כִּמְרִיבָ֑ה כְּי֥וֹם מַ֝סָּ֗ה בַּמִּדְבָּֽר׃

אל תקשו - השתבשו המפרשים.

כיום מסה - והנכון בעיני: על ביאת המרגלים והמריבה היא נתנה ראש.

והמסה - כי שם כתוב: וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי.

כיום מסה. שם המקום נקרא מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסותם את ה' לאמר היש ה' בקרבנו אם אין:

אל תקשו לבבכם. להרהר אחרי ה׳‎ כמו במי מריבה:

כיום. כמו במי מסה במדבר וכפל הדבר במ״‎ש כי היא היא כמ״‎ש ויקרא שם המקום מסה ומריבה וגו׳‎ (שמות י״ז:ז׳):

תקשו. מלשון קשה:

אל, ולפ"ז ראוי שאתם אל תקשו לבבכם, ר"ל כי העכו"ם שעליהם זרוע ה' לא נגלתה באותות ובמופתים, אם אין מכירים את ה' אין זה בגדר קישוי לבב, (שגדר קישוי לבב הוא כשרואה מעשה ה' ונפלאותיו ומקשה לבו כנגדו כמ"ש ואני אקשה את לב פרעה) אבל אתם שראיתם בעיניכם את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה יהיה זה בגדר קישוי לב, כמו שהיה במריבה וכיום מסה במדבר, כמש"ש כי כל האנשים הרואים את כבודי ואת אותותי וגו' וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי אם יראו את הארץ, וז"ש אשר נסוני אבותיכם הגם שראו פעלי, והיה זה מצד קישוי לבם, וגדר הפעל הוא שעדן פועל ועוסק בדבר, שהגם שראו פעלי איך אני עוסק תמיד בצרכם להיטיב להם בכל זה נסוני ובחנוני: