יְהֹוָ֣ה מָ֭לָךְ יִרְגְּז֣וּ עַמִּ֑ים יֹשֵׁ֥ב כְּ֝רוּבִ֗ים תָּנ֥וּט הָאָֽרֶץ׃

ירגזו עמים. מדבר במלחמת גוג ומגוג, ואז ירגזו עמים כענין שנאמר (זכריה י״ד:י״ב) וזאת תהיה המגפה וגו':

ה' מלך ירגזו עמים - מלת מלך, תשרת אחרת מלך יושב הכרובים.

תנוט הארץ - כמו: תרעש ואין חבר לו.

וטעם ירגזו עמים - הם הרשעים.

ה'. למעלה אמר ה' מלך תגל הארץ ואמר למעלה ה' מלך אף תכון תבל בל תמוט, והנה אמר ירגזו עמים תנוט הארץ ואמת הוא הכל, כי ירגזו עמים ותנוט הארץ במפלת גוג מגוג ואחר כך תגל הארץ ותכון תבל בל תמוט כי לא תהיה עוד מלחמה בעולם: ואמר יושב הכרובים. שיחזיר שכינתו לציון בבית המקדש:

ה׳‎ מלך. כאשר תתגלה מלכותו ירעדו העמים סביב ארץ ישראל:

יושב. מלפני היושב על הכרובים שעל הארון תהיה הארץ נוטה לנפול ר״‎ל ליושבי הארץ תאחז חלחלה:

ירגזו. ענין רעדה כמו רגזו ואל תחטאו (לעיל ד):

ה' מלך, הנה עת יתגלה ה' במלוכה והנהגה זאת ירגזו עמים, כמ"ש שמעו עמים ירגזון, וע"י שהוא יושב כרובים תנוט הארץ, כי בצד הראשון בא ציור ה' כמלך יושב בשמים, כי מנהיג ע"י המערכת שבזה כסאו בשמים, ומסדר הנהגת השמים כפי הראוי להנהגה השגחיית בצד ובמשפט, אבל עתה יצייר כיושב בארץ ושוכן על הכרובים, שהוא ציור אל ההנהגה הנסיית שבא ע"י המלאכים משרתיו עושי רצונו, שהם בעלי כנפים שזה ציור הכרובים, ומצד זה תנוט הארץ מחרדת המלך הגדול השוכן בה: