אַף כַּסְפֵּיהוֹן אַף דְהַבְהוֹן לָא יוּכַל לְשֵׁיזְבוּתְהוֹן בְּיוֹם רוּגְזָא דַייָ וּבְאָשָׁא דְפוּרְעֲנוּתֵיהּ יְסוּפוּן כָּל רַשִׁיעֵי אַרְעָא אֲרֵי גְמִירָא בְּרַם שֵׁיצָאָה יַעְבֵּיד עִם כָּל יַתְבֵי אַרְעָא:
גם - הטעם נפשם גם כספם.
גם כספם וגו׳. לא די שלא יוכלו להציל עצמם בגבורתם כי גם בכספם וזהבם לא יצילו את עצמם בתת שוחד אל הכשדים כי לא יקחו פדיון נפש:
ביום עברת ה׳. ביום בא עברת ה׳:
כל הארץ. כל יושבי הארץ:
כי כלה אך נבהלה יעשה. ר״ל הבהל׳ יעש׳ אך כליון אל כל יושבי הארץ ולא ימצאו פדיון בשוחד ממון:
קנאתו. ענין כעס וחמה כמו הם קנאוני בלא אל (דברים ל״ב:כ״א):
תאכל. ענין השחתה:
נבהלה. מל׳ בהלה:
גם, ואז גם כספם לא יצילם כי בפעם הראשון הסתפק בשלל הכסף ובאש קנאתו שאז תבער קנאת ה' על דבר כבוד שמו ובאש הזה תאכל כל הארץ כי שרף את בית ה' ואת בית המלך, כי כלה כי ה' יעשה כלה את כל יושבי הארץ, אבל הנביא חוזר מדבריו ואומר אך נבהלה יעשה את כל יושבי הארץ, אין דעתו לכלות רק להבהיל אותם כדי שיעשו תשובה, כמ"ש והיה גם בימים האלה לא יעשה אתכם כלה (ירמיה ה' י"ח):
