הַ֕ס מִפְּנֵ֖י אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם יְהֹוָ֔ה כִּֽי־הֵכִ֧ין יְהֹוָ֛ה זֶ֖בַח הִקְדִּ֥ישׁ קְרֻאָֽיו׃

הִקְדִּישׁ קְרֻאָיו. זִמֵּן חֵילוֹתָיו לְיוֹם מוֹעֵד.

סָפוּ כָל רַשִׁיעַיָא מִן קֳדָם יְיָ אֱלֹהִים אֲרֵי קָרֵיב יוֹמָא דַעֲתִיד לְמֵיתֵי מִן קֳדָם יְיָ אֲרֵי אַתְקִין יְיָ קְטוֹל עֲרַע מְזַמְנוֹהִי:

הס - אמר הנביא למשכיל.

הקדיש - הכין וזימן.

הס מפני אד׳. שתקו מפני ה׳ לבל תאמרו יארכו הימים כי לא כן הוא כי קרוב יום הגמול הבא מה׳ כי כבר הכין ה׳ לכם את הזביחה והזמין את הקרואים לסעודה הם חיות היער ועוף השמים שיאכלו בשר נבלת ההרוגים:

הס. ענין שתיקה כמו ויהס כלב (במדבר יג):

הקדיש. ענין הזמנה כמו קדשו קהל (יואל ב):

קרואיו. המזומנים לסעודה וכן בראש הקרואים (ש״א ט):

הס, אלה דברי הנביא אחר שהזכיר דבר ה' אומר א"כ הס, ושתוק כל בשר מפני ה' כי קרוב יום ה' שהזמן קרוב, וגם כבר הכין הזבח (ר"ל שנגזרה הגזרה), והקדיש קרואיו שהוא נ"נ וחיילותיו: