זֹ֥את לָהֶ֖ם תַּ֣חַת גְּאוֹנָ֑ם כִּ֤י חֵֽרְפוּ֙ וַיַּגְדִּ֔לוּ עַל־עַ֖ם יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃

דָא לְהוֹן חֲלַף אִתְרַבְרְבוּתְהוֹן אֲרֵי חֲסִידוּ וְאִתְרַבְרְבוּ עַל עַמֵיהּ דַייָ צְבָאוֹת:

זאת, ויגדילו - לשונם, או חרפתם.

זאת להם. זאת יבוא להם בעבור גאונם אשר חרפו ודברו גדולות וקשות על עם ה׳:

גאונם. מל׳ גאוה:

זאת להם, ר"ל הגם שיש ביניהם ג' פשעים החמורים שהם ע"ז וג"ע וש"ד, העונש הזה יגיע להם על שחרפו את ישראל, כמ"ש עמוס על שלשה פשעי מואב ובני עמון ועל ארבעה לא אשיבנו: