כִּ֤י עַזָּה֙ עֲזוּבָ֣ה תִֽהְיֶ֔ה וְאַשְׁקְל֖וֹן לִשְׁמָמָ֑ה אַשְׁדּ֗וֹד בַּֽצׇּהֳרַ֙יִם֙ יְגָ֣רְשׁ֔וּהָ וְעֶקְר֖וֹן תֵּעָקֵֽר׃ {ס}

כִּי עַזָּה עֲזוּבָה תִהְיֶה. כִּי אִם תַּעֲשׂוּ כֵּן, אֶפְקֹד עַל שְׁכֵנֵיכֶם הָרָעִים - פְּלֶשֶׁת וְעַמּוֹן וּמוֹאָב, כְּמוֹ שֶׁהַנָּבִיא מְסַדְּרָן וְהוֹלֵךְ.

בַּצָּהֳרַיִם יְגָרְשׁוּהָ. אַשְׁדּוֹד שְׁמָהּ, וּבַצָּהֳרַיִם אֲשֶׁר יָשֹׁד בָּהּ קֶטֶב יְגָרְשׁוּהָ וּתְהִי שְׁדוּדָה. דָּבָר אַחֵר: בַּצָּהֳרַיִם יְגָרְשׁוּהָ - מְקוֹם מִרְעֵה צֹאן הָיָה, וְצָהֳרַיִם קָשֶׁה לָצֵאת בּוֹ צֹאן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם״ (שיר השירים א:ז).

אֲרֵי עַזָה שְׁבִיקָא תְהֵי וְאַשְׁקְלוֹן לְצָדוּ אַשְׁדוֹד בְּטִיהֲרָא יִתָרְכוּנָהּ וְעֶקְרוֹן תִּתְעַקֵר:

כי עזה עזובה תהיה - דרך צחות וככה ועקרון תעקר.

יגרשוה - יגרשו האויבים אנשים ממנה.

כי עזה עזובה תהיה. ר״ל כאשר כן תעשו לא תהיו כלים בגולה ותשבו פה ותמצאו אז את עזה כשהיא עזובה מיושביה ואשקלון תהיה עוד לששמה:

בצהרים יגרשוה. כאומר ואם יגרשוה בעת הצהרים לא יוכל מי מהם להסתיר עצמו ואת הכל יגרש ולא ישאר מי בארץ להחזיק בה:

תעקר. ר״ל לא ישאר מי כדבר הנעקר בכח:

כי עזה, באר שיום ה' יהיה יום כולל את כל האומות (כמ"ש הכרתי גוים נשמו פנותם אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר), כי עזה שהיא מפלשתים עזובה תהיה וכו':