הֵסִ֤יר יְהֹוָה֙ מִשְׁפָּטַ֔יִךְ פִּנָּ֖ה אֹֽיְבֵ֑ךְ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֤ל ׀ יְהֹוָה֙ בְּקִרְבֵּ֔ךְ לֹא־תִֽירְאִ֥י רָ֖ע עֽוֹד׃ {פ}

מִשְׁפָּטַיִךְ. יִסּוּרֶיךְ, יושטיצ״א בְּלַעַ״ז.

אַגְלֵי יְיָ דַיָנֵי שִׁקְרָא מִגַוִיךְ פַּלֵי בַּעֲלֵי דְבָבֵיךְ מַלְכֵיהּ דְיִשְׂרָאֵל יְיָ אֲמֵר לְאַשְׁרָאָה שְׁכִנְתֵּיהּ בְּגַוֵיךְ לָא תִדְחֲלִין מִן קֳדָם בִּישָׁא עוֹד:

הסיר, משפטיך - האויבים יאמרו פנה ממך אויביך והשם הוא מלכך, לא תירא עוד מהאויב.

הסיר ה׳ משפטיך. הרחיק ממך משפט היסורים שהיה בך מאז:

פנה אויביך. ביער את אויביך מן העולם:

ה׳ בקרבך. ה׳ השרה שכינתו בקרבך ולא תראי עוד מרעה כי לא תבוא עליך:

פנה. ענין הסרה וביעור כמו פנית לפניה (תהלים פ):