בְּעִדָנָא הַהִיא אַכְנֵישׁ יַתְכוֹן וּבְעִדָנָא הַהִיא אֲקָרֵיב גָלוּתְכוֹן אֲרֵי אֶתֵּן יַתְכוֹן לְשׁוּם וּלְתוּשְׁבְּחָא בְּכָל עַמְמֵי אַרְעָא כַּד אָתֵיב יַת גָלוּתְכוֹן לְעֵינֵיכוֹן אֲמַר יְיָ:
בעת ההיא - תשרת בעבור אחרת ובעת ההיא בקבצי אתכם ותחסר אות בי"ת ובי"ת בעת תשרת, בעבור אחרת בקבצי, זאת דעת רבי משה. ואין צורך:
את שבותיכם - כמו: ושבית שביתיך בתוכהנה.
לעיניכם - בעיניכם תראו. זה שאמר השם וקדמונינו ז"ל חברו אלה השנים עשר ספרים, ושמום ספר אחד בחשבון כ"ד ספרים, בעבור היות הספרים קטנים והם מטעם אחד כי כולם נבואות עתידות ואין ככה החמש מגילות, כי איכה הפך שיר השירים ובעבור היות צפניה בימי יאשיהו, שמוהו תשיעי כי האחרים היו אחר גלות בבל.
בעת ההיא וגו׳. זה אמר על עשרת השבטים כאומר אם כי בבנין בית השני לא חזרתם לארצכם אבל בעת הגאולה ההיא אביא אתכם לארצכם:
ובעת קבצי אתכם. זה אמר על יהודה כאומר עם כי בבנין בית השני לא חזרתם כולכם אבל בעת הגאולה ההיא אקבץ את כולכם אל ארצכם:
כי אתן אתכם וגו׳. ולכן לא ישאר מי מהם בגולה כי בעבור שיהיו לתהל׳ בכל עכו״ם יביאום למנחה לירושלים את מי אשר ימצאו בקצות הארץ:
בשובי. בעת אשקיט וארגיע את בני השבי לשבת שאנן אז תהיו לתהלה:
לעיניכם. בזה ירמוז על תחיית המתים לומר לבני דורו הנה תעמודו בתחיה ואת זה תראו בעיניכם כן אמר ה׳:
בשובי. ענין השקט ומרגוע כמו בשובה ונחת (ישעיה ל):
שבותיכם. מל׳ שבי הגולה: וסגנים (יחזקאל כג):
בעת, נגד הצולעה שהם האנוסים שנשארו במקומם ויצאו מן הדת אביא אותם אל דתם ואחוזתם, ונגד הנדחה שגרשו מן הארץ, אמר בעת קבצי אתכם, ונגד מ"ש ושמתים לתהלה בשתם, שאמונתם תהיה לתהלה מפרש כי אתן אתכם לשם שאז גם אתם תהיו לשם ולתהלה שיהיה לשם ע"י גבורתם במלחמת גוג ומגוג, וע"י השם יהיו לתהלה, וזה יהיה אח"כ בשובי את שבותיכם וכימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות:
