ה׳ צַדִּיק. הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בְּקִרְבָּם, וּלְפִיכָךְ אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, כִּי צַדִּיק הוּא וְאֵין עַוְלָה לְפָנָיו.
מִשְׁפָּטוֹ יִתֵּן לָאוֹר. נוֹתֵן לָאוֹר, דָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ.
וְלֹא יוֹדֵעַ עַוָּל בֹּשֶׁת. וְכָל זֶה לֹא נָתְנוּ שׁוֹפְטֵי עָוֶל שֶׁבְּתוֹכָהּ אֶל לִבָּם לְהִתְבַּיֵּשׁ מִן הַצַּדִּיק הַשּׁוֹכֵן בֵּינֵיהֶם.
יְיָ זַכָּאָה אֲמַר לְאַשְׁרָאָה שְׁכִנְתֵּיהּ בְּגַוָהּ לֵית קֳדָמוֹהִי לְמֶעְבַּד שְׁקַר הָא כִנְהוֹר צַפְרָא דְאָזֵיל וְתַקִין כֵּן דִינֵיהּ נָפֵיק לְאַפְּרַשׁ לָא מִתְעַכֵּב וְלָא יָדְעִין עַיְלַיָא בַהֲתָא:
ה' - היה ראוי שלא יעשו עולה.
בבקר בבקר - בכל יום יראה השם להם משפטו, כגוים שלא יעבדוהו.
ולא יודע עול בשת - בעבור שהזכיר לא יעשה עולה, והטעם על ישראל.
ה׳ צדיק בקרבה. הנה ה׳ הצדיק משרה הוא שכינתו בקרב ירושלים והוא הלא אין עושה עולה כי שנואה היא לו:
בבוקר בבוקר. ר״ל בכל יום ויום הוא דן משפט אמת וברור ולא נעדר בשום פעם מדין משפט האמת והגוי העול הזה אינו יודע מהו בושה כי איך לא יכלם לעשות עול במקום שכינת האל השונא את העול׳ ואוהב המשפ׳:
לאור. ר״ל ברור כאור ודומה לו:
נעדר. ענין חסרון כמו איש לא נעדר (ישעיה מ):
ה' צדיק בקרבה, כולם רעים וחטאים ועושי עולה, רק צדיק אחד נמצא בעיר והוא ה' הנמצא בקרבה, הוא לא יעשה עולה, והגם שהם מעותים את המשפט הוא יתן משפטו בכל בקר לאור אשר לא נעדר ואינו נפסק לעולם, כי מאיר תמיד ומוציא המשפט לאור תמיד, והיה ראוי שישובו בושת מפני ה' הצדיק הנמצא בקרבה השונא עולה והרואה מעשיהם, ובכ"ז ולא יודע עול בושת, כי אינו יודע את ה' ולכן לא יבוש מפניו להיות יראתו על פניו זו הבושה מכבודו המלא עולם:
