וְאִם מִן הַצֹּאן. אָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים: הֲרֵי זֶה מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן, עַד כָּאן. הַכַּוָּנָה בָּזֶה לִתֵּן כָּל הָאָמוּר בְּמִין הַבָּקָר וְלֹא הוּזְכַּר בַּצֹּאן, כְּגוֹן סְמִיכָה וְדִינֶיהָ וּשְׁאָר הַלִּמּוּדִים. גַּם לִדְרֹשׁ אִם נִכְפַּל דָּבָר מֵהַמּוּזְכָּר כְּבָר בְּבֶן הַבָּקָר, וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁדָּרְשׁוּ כָּל הַפְּרָטִים שֶׁנִּכְפְּלוּ, גַּם לִתֵּן אֶת הָאָמוּר בְּפָרָשָׁה זוֹ בְּשֶׁלְּפָנֶיהָ, כְּגוֹן שְׁחִיטַת צָפוֹן וְכוּ׳ וּשְׁאָר הַדְּרָשׁוֹת הַנִּלְמָדִים מֵעוֹלַת צֹאן.
וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים מְסַיֵּם בָּהּ: וְלָמָּה הִפְסִיק? כְּדֵי לִיתֵּן רֶוַח לְמֹשֶׁה. הִקְשָׁה הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי דְּמִכָּאן מַשְׁמַע שֶׁלֹּא הוּקְשָׁה לֵיהּ לָמָּה הִפְסִיק אֶלָּא לְצַד דִּכְתִיב ״וְאִם״ שֶׁמּוֹסִיף, וְשָׁם בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (פרשה א׳) בַּבָּרַיְתָא שֶׁדָּנָה שֶׁהָיְתָה קְרִיאָה קוֹדֶמֶת לְדִבּוּר קָתָנֵי: יָכוֹל אַף לְהַפְסָקוֹת וְכוּ׳ וּמָה הָיוּ הַהַפְסָקוֹת מְשַׁמְּשׁוֹת וְכוּ׳, עַד כָּאן, מַשְׁמַע אֲפִלּוּ בְּלֹא וָא״ו הָיוּ הַהַפְסָקוֹת מְשַׁמְּשׁוֹת וְכוּ׳ עַד כָּאן, וְתֵרֵץ וְכוּ׳, וְאֵין דְּבָרָיו נִרְאִים.
וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי הוּא, כִּי כֹּחַ וְטַעַם הַמְּתָרֵץ שָׁם הוּא מִכָּאן, שֶׁזּוּלַת יִתּוּר וָא״ו הָאָמוּר כָּאן הָיִיתִי אוֹמֵר טַעַם הַהַפְסָקוֹת לֹא לִיתֵּן רֶוַח לְמֹשֶׁה לְהִתְבּוֹנֵן, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּשְׂכִּיל מֹשֶׁה שֶׁלֹּא יִלְמַד דִּין מִזֶּה לָזֶה. וּמִמַּה שֶׁמָּצִינוּ שֶׁרָשַׁם ה׳ כָּאן וְאָמַר ״וְאִם מִן הַצֹּאן״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, הָא לָמַדְתָּ שֶׁדִּין כֻּלָּן שָׁוֶה וְלִתֵּן הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה. אִם כֵּן לָמָּה הָיוּ הַהַפְסָקוֹת? בְּהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁהוּא לִתֵּן רֶוַח לְמֹשֶׁה. וּמִכָּאן לְכָל מָקוֹם שֶׁיִּהְיוּ הַהַפְסָקוֹת הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ הַטַּעַם, וְהוּא מַאֲמַר הַתַּנָּא בְּדֶרֶךְ כְּלָל, וּמַה הָיוּ הַהַפְסָקוֹת מְשַׁמְּשׁוֹת.