רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11בכתנתם. שֶׁל מֵתִים; מְלַמֵּד שֶׁלֹּא נִשְׂרְפוּ בִגְדֵיהֶם אֶלָּא נִשְׁמָתָם, כְּמִין שְׁנֵי חוּטִין שֶׁל אֵשׁ נִכְנְסוּ לְתוֹךְ חָטְמֵיהֶם (ספרא):
מקור: ספריא · נחלת הכלל
וַיִּקְרָא י׳ · ה׳
וַֽיִּקְרְב֗וּ וַיִּשָּׂאֻם֙ בְּכֻתֳּנֹתָ֔ם אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר מֹשֶֽׁה׃
טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0
במילים פשוטות
מישאל ואלצפן קרבים ונושאים את נדב ואביהוא בכותנותם אל מחוץ למחנה, כאשר דיבר משה. רש״י מבאר ש״בכותנותם״ היינו בכותנות של המתים, ומלמד שלא נשרפו בגדיהם אלא נשמתם בלבד, כמין שני חוטים של אש שנכנסו לתוך חוטמיהם. חזקוני מדייק ש״בכותנותם״ היינו של הנישאים, המתים, ולא של הנושאים, שכן כותנות ניתנו לכהנים ולא ללוים. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו. הפסוק מתאר את הוצאת הגופות בפועל, ומגלה פרט מופלא: האש פגעה בנשמתם ולא בגופם ובגדיהם, עדות לאופן המיוחד שבו באה עליהם המיתה, ולכך שהוצאו כשהם לבושים בכותנות הכהונה שלהם.
מבוסס על רש״י, חזקוני · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וּקְרִיבוּ וּנְטָלֻּנוּן בְּכִתֻּנֵיהוֹן לְמִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא כְּמָא דִי מַלִיל מֹשֶׁה
מקור: ספריא · נחלת הכלל
חזקוני
רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13בכתנתם של נשואים ולא בכתנות של נושאים שהרי כתנות לכהנים ואין כתנות ללוים.
מקור: ספריא · נחלת הכלל