הכתוב קובע שכל הנושא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב. רש״י מבאר שכל מקום שנאמרה בו טומאת משא, היא חמורה מטומאת מגע, שכן היא טעונה כיבוס בגדים. אבן עזרא מבאר שהנושא חמור מן הנוגע, ולכן יכבס בגדיו אף כי גופו, ומעיר שהכתוב אחז דרך קצרה. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו. הפסוק מבחין בין טומאת מגע לטומאת משא: הנושא את הנבלה, אף שלא נגע בה בידיו ממש אלא סחב אותה, טומאתו חמורה יותר ומצריכה כיבוס בגדים בנוסף לטבילה. בכך מלמד הכתוב מדרג בטומאה, ומדגיש שנשיאת הנבלה חמורה מנגיעה בה, כחלק מפירוט דיני הטומאה של הנבלות הטמאות.
והנושא. חמור מהנוגע על כן יכבס בגדיו אף כי גופו וכן משפט כל בהמה גם פה אחז דרך קצרה וכן הוא ושסע שוסעת וגרה איננו מעלה או גרה מעלה ושסע איננו שוסעת וכבר אמר ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם: