זרע זרוע. זְרִיעָה שֶׁל מִינֵי זֵרְעוֹנִין; זֵרוּעַ שֵׁם דָּבָר הוּא, כְּמוֹ וְיִתְּנוּ לָנוּ מִן הַזֵּרֹעִים (דניאל א'):
טהור הוא. לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא הֻכְשַׁר וְנִתְקַן לִקָּרוֹת אֹכֶל לְקַבֵּל טֻמְאָה עַד שֶׁיָּבֹאוּ עָלָיו מָיִם:
וַאֲרֵי יִפֵּל מִנְבִלְתְּהוֹן עַל כָּל בַּר זְרַע זֵרוּעַ דִי יִזְדְרָע דְכֵי הוּא
זרוע. שם התאר כמו פעול או הם ב׳ שמות והעד ונתן להם זרעונים:
אשר יזרע - בקרקע, טהור [הוא] - כל המחובר לקרקע אינו מקבל טומאה.
זרע זרוע - זרע של זרעונים. וכמו: ויתנו לנו מן הזרועים - בדניאל לשון רבים. זרוע לשון יחיד.
אשר יזרע אשר ישרש בקרקע ללמד על זרעים טמאים שנזרעו והשרישו שהם טהורים.
