וַיִּקְרָא י״ג · כ״ג

וְאִם־תַּחְתֶּ֜יהָ תַּעֲמֹ֤ד הַבַּהֶ֙רֶת֙ לֹ֣א פָשָׂ֔תָה צָרֶ֥בֶת הַשְּׁחִ֖ין הִ֑וא וְטִהֲר֖וֹ הַכֹּהֵֽן׃ {ס}

במילים פשוטות

אם הבהרת עמדה במקומה ולא פשתה, אין זו צרעת אלא ״צרבת השחין״, והכהן מטהר. רש״י מבאר ש״תחתיה״ פירושו במקומה, ומתרגם ״צרבת השחין״ בעקבות אונקלוס כ״רושם שחנא״ - כלומר רק רושם וסימן של החימום הניכר בבשר, ולא נגע ממש. רש״י מסביר שכל ״צרבת״ עניינה כיווץ ורגיעת העור מחמת חום, כמו בלשון ״ונצרבו בה כל פנים״. אבן עזרא מסכים ש״ואם תחתיה״ פירושו שעמדה במקומה, ומעיר שיש נגע שנוסע ממקום למקום, וכאן דווקא היא נשארה. יציבות הנגע ללא התפשטות היא סימן טהרה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

תחתיה. בִּמְקוֹמָהּ:

צרבת השחין. כְּתַרְגּוּמוֹ רֹשֶׁם שִׁחֲנָא; - אֵינוֹ אֶלָּא רֹשֶׁם הַחִמּוּם הַנִּכָּר בַּבָּשָֹר; כָּל צָרֶבֶת לְשׁוֹן רְגִיעַת עוֹר הַנִּרְגָּע מֵחֲמַת חִמּוּם, כְּמוֹ וְנִצְרְבוּ בָהּ כָּל פָּנִים (יחזקאל כ"א), רייטרו"ר בְּלַעַז:

צרבת. רייטרי"שמנט בְּלַעַז:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאִם בְּאַתְרָהָא קָמַת בֶּהַרְתָּא לָא אוֹסֵפַת רֹשֶׁם שִׁחֲנָא הִיא וִידַכִּנֵהּ כַּהֲנָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ואם תחתיה. אם עמדה במקומה כי יש נגע שיסע ממקום אל מקום:

צרבת. כמו ונצרב׳‎ בו כל פנים כטעם מוקד וחום ולהבת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ואם תחתיה תעמד הבהרת אע״‎פ שלא כהתה טהור הואיל ובאת ע״‎י עלילת שחין או מכוה אינו נגע גמור כל זמן שלא פסק.

מקור: ספריא · נחלת הכלל