וַיִּקְרָא י״ג · כ״ח

וְאִם־תַּחְתֶּ֩יהָ֩ תַעֲמֹ֨ד הַבַּהֶ֜רֶת לֹא־פָשְׂתָ֤ה בָעוֹר֙ וְהִ֣וא כֵהָ֔ה שְׂאֵ֥ת הַמִּכְוָ֖ה הִ֑וא וְטִֽהֲרוֹ֙ הַכֹּהֵ֔ן כִּֽי־צָרֶ֥בֶת הַמִּכְוָ֖ה הִֽוא׃ {פ}

במילים פשוטות

אם הבהרת עמדה במקומה ולא פשתה בעור, והיא כהה, אין זו צרעת אלא ״שאת המכוה״ - רושם המכווה בלבד, והכהן מטהר. הפסוק מקביל לדין הצרבת בשחין. אבן עזרא מסביר ש״והיא כהה״ פירושה כפי שביאר קודם, ומעיר שבפסוק המקביל בשחין לא הוזכר ״כהה״ לפי שהבהרת שם עמדה כפי שהייתה. חזקוני מבאר ש״כהה״ מוסב על ״לא פשתה״: כלומר לא פשתה ולא כהה, כפי שפירש בעניין השחין. יציבות הנגע ללא התפשטות מלמדת שאין זו צרעת אלא צלקת של המכווה.
מבוסס על אבן עזרא, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאִם בְּאַתְרָהָא קָמַת בַּהֶרְתָּא לָא אוֹסֵפַת בְּמַשְׁכָּא וְהִיא עָמְיָא עוֹמֶק כְּוָאָה הִיא וִידַכִּנֵהּ כַּהֲנָא אֲרֵי רֹשֶׁם כְּוָאָה הִיא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ואם תחתיה תעמוד הבהרת. והיא כהה. כאשר פירשתי ולא הזכיר כן בפסוק ואם תחתיה תעמוד הבהרת הראשון בעבור שעמדה הבהרת כאשר היתה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

לא פשתה בעור והיא כהה, כהה קאי אלא פשתה פי׳‎ לא פשתה ולא כהה כמו שפי׳‎ בשחין.

מקור: ספריא · נחלת הכלל