וְאִם֮ יִרְאֶ֣ה הַכֹּהֵן֒ וְהִנֵּה֙ לֹא־פָשָׂ֣ה הַנֶּ֔גַע בַּבֶּ֕גֶד א֥וֹ בַשְּׁתִ֖י א֣וֹ בָעֵ֑רֶב א֖וֹ בְּכׇל־כְּלִי־עֽוֹר׃

אם הכהן רואה שהנגע לא פשה בבגד או בעור, המצב שונה. הפסוק מציג את התנאי ההפוך לפסוק הקודם: כאשר לא היה פשיון בבדיקה של היום השביעי, אין הבגד נשרף מיד, אלא עוברים להליך אחר של כיבוס והסגר נוסף, כפי שיפורט בפסוק הבא. תרגום אונקלוס מבהיר את הדין שאם לא הוסיף הנגע והתפשט בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור, אין דנים אותו כצרעת ממארת. היעדר הפשיון פותח אפשרות לתיקון הבגד במקום שריפתו המיידית.