וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַכֶּ֣בֶשׂ הָאֶחָ֗ד וְהִקְרִ֥יב אֹת֛וֹ לְאָשָׁ֖ם וְאֶת־לֹ֣ג הַשָּׁ֑מֶן וְהֵנִ֥יף אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃

הכהן לוקח את הכבש האחד ומקריב אותו לאשם עם לוג השמן, ומניף אותם תנופה לפני ה׳. רש״י מבאר ש״והקריב אתו לאשם״ פירושו שמכניסו אל תוך העזרה לשם אשם כדי להניפו, שהוא טעון תנופה בעודו חי. רש״י מוסיף ש״והניף אתם״ מוסב על האשם ועל הלוג יחד. אשם המצורע הוא קרבן ייחודי הטעון תנופה חי, בשונה משאר האשמות. התנופה מבטאת את הקדשת הקרבן לפני ה׳ כחלק מתהליך הכפרה של המיטהר.