בְּטֶרֶם יָבֹא הַכֹּהֵן. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר הַכֹּהֵן, מִשּׁוּם שֶׁזּוּלָתָהּ הָיָה נִשְׁמָע כִּי בְּטֶרֶם יָבֹא יְצַוֶּה, וּכְפִי זֶה אֵין חִיּוּב לַכֹּהֵן לְהִתְעַכֵּב עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁפִּנּוּ וַדַּאי אֶת כָּל אֲשֶׁר בַּבַּיִת, וּמֵאָמְרוֹ ״הַכֹּהֵן״, הֶרְאָה כִּי תֵּבַת ״בְּטֶרֶם״ אֵין לָהּ קֶשֶׁר עִם זִכְרוֹן הַכֹּהֵן שֶׁאֵצֶל ״וְצִוָּה״ וּקְשׁוּרָה הִיא עִם ״וּפִנּוּ״, וְהָבֵן:
כָּל אֲשֶׁר בַּבַּיִת. פֵּרוּשׁ, כָּל אֲשֶׁר בַּבַּיִת לֹא יִטְמָא אֶלָּא יַצִּילוּ הַכֹּל וַאֲפִלּוּ פַּכִּים קְטַנִּים, כִּי חָס ה׳ אֲפִלּוּ עַל מָמוֹן הַבָּזוּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וּבָזֶה נָתַן טַעַם הַכָּתוּב לָמָּה צִוָּה ה׳ לְפַנּוֹת קוֹדֶם, הֲלֹא אֲפִלּוּ אַחַר בִּיאַת הַכֹּהֵן וְרוֹאֶה הַנֶּגַע אֵין הַבַּיִת טָמֵא אֶלָּא אַחַר שֶׁיֵּצֵא הַכֹּהֵן וְיַסְגִּירֶנּוּ, וּמֵעַתָּה אֵין צֹרֶךְ לְהַקְדִּים לְפַנּוֹת קוֹדֶם בֹּא הַכֹּהֵן וִיכוֹלִין לְפַנּוֹת אַחַר שֶׁבָּא הַכֹּהֵן קוֹדֶם שֶׁיַּסְגִּיר. לָזֶה אָמַר וְלֹא יִטְמָא כָּל אֲשֶׁר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כִּי לְצַד שֶׁכְּשֶׁיִּרְאֶה הַכֹּהֵן הַנֶּגַע שֶׁצָּרִיךְ לְהַסְגִּיר אֵין רְשׁוּת לְהִתְעַכֵּב מִלְּהַסְגִּיר כָּל עִקָּר, וּמִצַּד זֶה יְמַהֲרוּ לְפַנּוֹת וּלְצַד הַמְּהִירוּת יִשְׁכְּחוּ מָמוֹן הַבָּזוּי, לָזֶה הִקְפִּיד ה׳ לְפַנּוֹת קוֹדֶם, שֶׁבָּזֶה לֹא יִטְמָא מִכָּל אֲשֶׁר בַּבַּיִת.
וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (נגעים יב:ה, ובתורת כהנים) שֶׁלֹּא חָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא עַל כְּלֵי חֶרֶס, כִּי שְׁאָר כֵּלִים וּבְגָדִים יֵשׁ לָהֶם תַּקָּנָה בַּמִּקְוֶה. וּלְדַרְכֵּנוּ הוֹסַפְנוּ לְפָרֵשׁ שֶׁחָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲפִלּוּ עַל כְּלֵי חֶרֶס הַקְּטַנִּים שֶׁאֵין אָדָם מַחְשִׁיב אוֹתָם.
