וְהַשֹּׁכֵ֣ב בַּבַּ֔יִת יְכַבֵּ֖ס אֶת־בְּגָדָ֑יו וְהָאֹכֵ֣ל בַּבַּ֔יִת יְכַבֵּ֖ס אֶת־בְּגָדָֽיו׃

השוכב בבית יכבס את בגדיו, והאוכל בבית יכבס את בגדיו. אבן עזרא מבאר שהשוכב והאוכל בבית טומאתם חמורה יותר, ולכן הם מכבסים בגדים, רוחצים במים וטמאים עד הערב, אף שהכתוב לא הזכיר במפורש את הרחיצה והטומאה עד הערב שכן כל שוכב ואוכל ממילא בא אל הבית ונכלל בדין הפסוק הקודם. חזקוני מוסיף שכל הטעון כיבוס בגדים טעון גם טבילה. שהייה ממושכת יותר בבית - שכיבה או אכילה - מחייבת כיבוס בגדים, בשונה מכניסה חטופה בלבד.