וַיִּקְרָא ט״ז · ל״א

שַׁבַּ֨ת שַׁבָּת֥וֹן הִיא֙ לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם חֻקַּ֖ת עוֹלָֽם׃

במילים פשוטות

שבת שבתון היא לכם ועיניתם את נפשותיכם, חוקת עולם. אבן עזרא מבאר ש״שבת שבתון״ - יש אומרים שביתה לנפש ולגוף, ואחרים אמרו שהוא שביתת השביתה שאין למעלה ממנה, ושניהם שמות. ״חקת עולם״ - להתענות. חזקוני מעיר על ההבדל בכתיב בין ״היא״ ביו״ד כאן ל״הוא״ בוי״ו בפרשת אמור, ומבאר ש״לכם״ - זהו יום הכיפורים המקודש בשבילכם, אבל יום השביעי נקרא ״שבת לה׳״. הפסוק מדגיש את חומרת קדושת היום: הוא שבת שבתון, הדרגה החמורה של שביתה, וחובת העינוי בו היא חוקת עולם לדורות.
מבוסס על אבן עזרא, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

שְׁבַת שְׁבָתָא הִיא לְכוֹן וּתְעַנוּן יָת נַפְשָּׁתֵיכוֹן קְיַם עֲלָם

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

שבת שבתון. יש אומרים שביתה לנפש ולגוף ואחרים אמרו שהוא שביתת השביתה שאין למעלה ממנה ושניהם שמות פעם יבא זה קודם זה והם שוים ואינו רחוק:

חקת עולם. להתענות:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

שבת שבתון היא דין כתיב ביו״‎ד ושל פרשה אמור בוי״‎ו ושניהם נקראין ככתיבתן וסי׳‎ ותאכל היא והוא.

לכם זהו יום הכפורים המקודש בשבילכם אבל יום השביעי נקרא שבת לה'.

מקור: ספריא · נחלת הכלל