שַׁבַּ֨ת שַׁבָּת֥וֹן הִיא֙ לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם חֻקַּ֖ת עוֹלָֽם׃

שבת שבתון היא לכם ועיניתם את נפשותיכם, חוקת עולם. אבן עזרא מבאר ש״שבת שבתון״ - יש אומרים שביתה לנפש ולגוף, ואחרים אמרו שהוא שביתת השביתה שאין למעלה ממנה, ושניהם שמות. ״חקת עולם״ - להתענות. חזקוני מעיר על ההבדל בכתיב בין ״היא״ ביו״ד כאן ל״הוא״ בוי״ו בפרשת אמור, ומבאר ש״לכם״ - זהו יום הכיפורים המקודש בשבילכם, אבל יום השביעי נקרא ״שבת לה׳״. הפסוק מדגיש את חומרת קדושת היום: הוא שבת שבתון, הדרגה החמורה של שביתה, וחובת העינוי בו היא חוקת עולם לדורות.