וְאִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל וּמִן־הַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם אֲשֶׁ֥ר יֹאכַ֖ל כׇּל־דָּ֑ם וְנָתַתִּ֣י פָנַ֗י בַּנֶּ֙פֶשׁ֙ הָאֹכֶ֣לֶת אֶת־הַדָּ֔ם וְהִכְרַתִּ֥י אֹתָ֖הּ מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ׃

כל דם. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר", יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב אֶלָּא עַל דַּם הַמֻּקְדָּשִׁים, תַּ"ל "כָּל דָּם":

ונתתי פני. פְּנַאי שֶׁלִּי - פּוֹנֶה אֲנִי מִכָּל עֲסָקַי וְעוֹסֵק בּוֹ (ספרא):

וּגְבַר גְבַר מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן גִיוֹרָא דְיִתְגַיְרוּן בֵּינֵיכוֹן דִי יֵיכוּל כָּל דְמָא וְאֶתֵּן רוּגְזִי בַּאֲנָשָׁא דְיֵיכוּל יָת דְמָא וֶאֱשֵׁיצֵי יָתֵהּ מִגוֹ עַמֵהּ

אשר יאכל כל דם בהרבה מקומות הזהיר הכתוב על הדם לפי שהוא נבלע באברים מה שאין כן בחלב וגיד.

וְאִישׁ אִישׁ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר יֹאכַל וְגוֹ׳. טַעַם כֶּפֶל ״אִישׁ אִישׁ״, בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים דָּרְשׁוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״יִשְׂרָאֵל״ - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, ״גֵּר״ - אֵלּוּ גֵרִים, ״הַגֵּר״ - לְרַבּוֹת נְשֵׁי הַגֵּרִים, ״בְּתוֹכָם״ - לְרַבּוֹת נָשִׁים וַעֲבָדִים. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר ״אִישׁ אִישׁ״? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן לְהָבִיא וְלַד יִשְׂרָאֵל מִן הַגֵּר וּמִן הָעֶבֶד, עַד כָּאן. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְפָרֵט כָּל הַפְּרָטִים, וּכְדֶרֶךְ שֶׁהִקְשׁוּ בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה (כח.) בְּאוֹתָהּ בָּרַיְתָא שֶׁאָמְרָה ״הָאֶזְרָח״ לְרַבּוֹת הַנָּשִׁים, וְזֶה לְשׁוֹנָם: מִדְּרַבִּי יְהוּדָה אָמַר רַב נָפְקָא, דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה אָמַר רַב: הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ לְכָל עֳנָשִׁים שֶׁבַּתּוֹרָה, וְתֵרֵץ שָׁם שֶׁאִצְטְרִיכָא לְתוֹסֶפֶת עִנּוּי וְכוּ׳, עַד כָּאן. אִם כֵּן גַּם בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ יֵשׁ לְהַקְשׁוֹת כֵּן, לָמָּה הֻצְרַךְ לְרַבּוֹת הַנָּשִׁים וְכוּ׳, בֵּין נְשֵׁי יִשְׂרָאֵל בֵּין נְשֵׁי הַגֵּר. עוֹד יֵשׁ לָנוּ לַעֲמֹד עַל כַּוָּנַת דִּבְרֵי הַתַּנָּא, מַה הוּא הַוְּלַד יִשְׂרָאֵל הַבָּא מִן הַגֵּר שֶׁהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְרַבּוֹת מֵ״אִישׁ אִישׁ״, אִם הוּא הֵמִיר כְּבוֹדוֹ מִגֵּרוּת וְהָלַךְ לַחֲרָפוֹת, הֲרֵי הוּא גּוֹי, וּלְמִי בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ הָאִסּוּר. וְעוֹד הַתַּנָּא אוֹמֵר בְּפֵרוּשׁ ״וְלַד יִשְׂרָאֵל״ מַשְׁמַע שֶׁבְּיַהֲדוּתוֹ עוֹמֵד, אִם כֵּן פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא גָּרַע מִגֵּר שֶׁאָמַר קְרָא בְּפֵרוּשׁ, וְלָמָּה אִצְטְרִיךְ ״אִישׁ אִישׁ״?

וְהָרַב בַּעַל ״קָרְבַּן אַהֲרֹן״ כָּתַב שֶׁגָּרְסִינַן בַּבָּרַיְתָא ״מִן הַגּוֹי וּמִן הָעֶבֶד״, וְיִרְצֶה וְלַד בַּת יִשְׂרָאֵל הַבָּא מִן הַגּוֹי אוֹ עֶבֶד, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁאָבִיו עכו״ם אוֹ עֶבֶד שֶׁלֹּא הֻזְהֲרוּ עַל הַדָּם וְכוּ׳, מְחֻיָּב אִם אָכַל דָּם דְּגָרִיר אַחַר אִמֵּיהּ וְכוּ׳, דְּגוֹי וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַוָּלָד כָּשֵׁר, כִּדְאָמְרִינַן בִּיבָמוֹת (יבמות כג.) ״בִּנְךָ הַבָּא וְכוּ׳ קָרוּי בִּנְךָ״ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה לִי, כֵּיוָן שֶׁהַכָּתוּב קְרָאוֹ לָזֶה בֶּן יִשְׂרָאֵל, אִם כֵּן יִשְׂרָאֵל גָּמוּר הוּא, וְאִם מְדַבֵּר הַכָּתוּב בְּבֵן שֶׁלֹּא רָצָה לַעֲמֹד בְּיַהֲדוּת אִמּוֹ, אִם כֵּן פָּקוּ פְּלִילִיָּה, וּלְמִי בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ תּוֹרַת ה׳? וְאִם לְכוֹפוֹ עַל הַדָּבָר, מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִם בְּיַד יִשְׂרָאֵל לְכוֹפוֹ, פְּשִׁיטָא שֶׁכּוֹפִין אוֹתוֹ כְּדִין כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹבֵר עַל הַתּוֹרָה, וְאִם אֵין בְּיָדֵינוּ לְכוֹפוֹ הֲרֵי אֵין בִּרְשׁוּתֵנוּ, וְאִם כֵּן קְרָא לְמַאי אָתָא?

וְנִרְאֶה לוֹמַר בְּהַקְדִּים לָדַעַת טַעַם אִסּוּר זֶה, כְּפִי מַה שֶׁהֵאִירוּ חֲכָמִים אֶת עֵינֵינוּ בִּפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, כִּי כָּל נַפְשׁוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם מִמַּדְרֵגָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, בְּסוֹד (דברים לב:ט) ״חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ״. גַּם אָמְרוּ שֶׁהֲגַם שֶׁהֵם בָּעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן וּרְחוֹקִים מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ, אַף עַל פִּי כֵן יֶשְׁנָם דְּבוּקִים בְּחוּט שֶׁל חֶסֶד עַד מְקוֹם שָׁרְשָׁהּ, בְּסוֹד אָמְרוֹ (שם) ״יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ״. וְנֶפֶשׁ הַבְּהֵמָה הִיא מִמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה אֲשֶׁר יִתְיַחֵס מְקוֹמָהּ אֶל קְלִפַּת נֹגַהּ. וְהִנֵּה בֶּאֱכוֹל אָדָם מִדַּם בְּהֵמָה שֶׁהַנֶּפֶשׁ יוֹצְאָה בּוֹ, שֶׁעָלָיו בָּא עֹנֶשׁ כָּרֵת, קוֹנָה נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית מְקוֹמָהּ בְּנֶפֶשׁ אָדָם. וְהוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב כָּאן כִּי הָאוֹכֵל דָּם וּמַכְנִיס נֶפֶשׁ הַפְּחוּתָה בְּנַפְשׁוֹ, יִגְעַל אוֹתוֹ שֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן לְבַל יִהְיֶה עוֹד נִדְבָּק בּוֹ. וְהוּא מַאֲמַר וְנָתַתִּי פָנַי בַּנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת אֶת הַדָּם וְהִכְרַתִּי אֹתָהּ מִקֶּרֶב עַמָּהּ, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּכְרֹת הַחוּט הַקָּשׁוּר בְּשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא מְקוֹר כְּלָלוּת נַפְשׁוֹת עַם ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ מִקֶּרֶב עַמָּהּ.

עוֹד יָדוּעַ הוּא כִּי הֲגַם שֶׁבִּכְלָלוּת עַם יִשְׂרָאֵל שֹׁרֶשׁ אֶחָד, אַף עַל פִּי כֵן הֵם בְּמַדְרֵגוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, בְּסוֹד (קהלת ה:ז) ״כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ״ וְגוֹ׳. וְכֵיוָן שֶׁכֵּן תָּבֹא הַסְּבָרָא לוֹמַר, לְצַד שֶׁנֶּפֶשׁ בְּהֵמָה זוֹ לֹא טְמֵאָה הִיא, שֶׁהֲרֵי הִיא בְּהֵמָה טְהוֹרָה הַנֶּאֱכֶלֶת, לָזֶה לֹא תַּעֲשֶׂה נֶפֶשׁ הַלָּזוֹ פְּגָם וְדֹפִי אֶלָּא דַּוְקָא בַּהַדְרָגָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וְעֹנֶשׁ שֶׁיִּחֵד ה׳ לַעֲבֵרָה זוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְהָאֶזְרָחִים זְכָרִים וְלֹא נְקֵבוֹת, וּכְשֶׁיְּרַבֶּה הַכָּתוּב אֵיזֶה רִבּוּי אֵין לָנוּ בּוֹ אֶלָּא חִדּוּשׁ הַדְרָגָה אַחַת עַד שֶׁיְּרַבֶּה קְצָת הַמַּדְרֵגוֹת.

גַּם כַּלֵּךְ לְדֶרֶךְ אַחֵר יֵשׁ לוֹמַר, שֶׁאֵין הַפְּעֻלָּה הַלָּז עוֹשָׂה כָּל כָּךְ רֹשֶׁם לְהִצְטָרֵךְ לְכָרְתָהּ אֶלָּא נֶפֶשׁ שֶׁהִיא קַלַּת הָעֵרֶךְ, אֲבָל נֶפֶשׁ רָמָה אֶפְשָׁר שֶׁהֲגַם שֶׁתַּעֲשֶׂה בּוֹ רֹשֶׁם אַף עַל פִּי כֵן לֹא תַּעֲשֶׂה כָּל כָּךְ פְּעֻלָּה בָּהּ כְּדֵי שֶׁתִּצְטָרֵךְ לְכָרֵת. אֲשֶׁר עַל כֵּן נִתְחַכֵּם אֵל נוֹרָא עֲלִילָה וְרִבָּה כָּל הָרִבּוּיִים וְאָמַר כִּי קָטֹן וְגָדוֹל יֶשְׁנוֹ בְּהִכָּרֵת בְּאָכְלוֹ דַּם הַנֶּפֶשׁ, וְאָמַר רִבּוּיִים לְכָל הַהַדְרָגוֹת קָטָן וְגָדוֹל.

וְהִנֵּה לְפָנֶיךָ הַהַדְרָגוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ: רִאשׁוֹן שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה זִכְרֵי יִשְׂרָאֵל, ב׳ נְשֵׁיהֶם, לְצַד שֶׁהָאִשָּׁה אֵינָהּ בְּמַדְרֵגַת הָאִישׁ, ג׳ גֵּר הַבָּא מִיִּשְׂרָאֵל וְגִיּוֹרֶת, ד׳ גֵּר הַבָּא מִגֵּר וְיִשְׂרְאֵלִית, ה׳ גִּיּוֹרֶת כַּיּוֹצֵא בִּשְׁנֵי הַהַדְרָגוֹת, ו׳ גֵּר הַבָּא מִגֵּר וְגִיּוֹרֶת, ז׳ גִּיּוֹרֶת הַבָּאָה מִגֵּר וְגִיּוֹרֶת, ח׳ גֵּר עַצְמוֹ. וְכָל אֵלּוּ הַהַדְרָגוֹת בָּאוּ בַּכָּתוּב, רִאשׁוֹן שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה יִשְׂרָאֵל, הִזְכִּירָם בְּפֵרוּשׁ, וְהוּא מַאֲמַר תַּנָּא שֶׁל תּוֹרַת כֹּהֲנִים ״יִשְׂרָאֵל״ - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל. וְהִזְכִּיר הַגֵּרִים שְׁתֵּי פְּעָמִים, וּשְׁנֵי רִבּוּיִים עִמָּהֶם ״הַגֵּר הַגָּר״. וְתִמְצָא שֶׁבְּמַסֶּכֶת סֻכָּה (כח.) דָּרְשׁוּ הֵ״א שֶׁל ״הָאֶזְרָח״ לְרַבּוֹת נְשֵׁיהֶם, נִמְצֵאת אוֹמֵר כִּי הֵ״א שֶׁל ״הַגֵּר הַגֵּר״ רִבּוּיִים הֵם. הֲרֵי לְפָנֶיךָ אַרְבָּעָה רִבּוּיִים בַּגֵּרִים וְהֵם כְּנֶגֶד שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת שֶׁבַּגֵּרִים: הָא׳ הוּא הַגֵּר שֶׁנּוֹלַד מִגֵּר וְגִיּוֹרֶת וְהַב׳ הַגֵּר עַצְמוֹ שֶׁנִּתְגַּיֵּר, וּשְׁנֵי הָרִבּוּיִים כְּנֶגֶד נְשֵׁיהֶם שֶׁבְּהַדְרָגָתָם. וְאוּלַי שֶׁלָּזֶה דִּקְדֵּק וְאָמַר תַּנָּא דְּתוֹרַת כֹּהֲנִים ״הַגֵּר אֵלּוּ הַגֵּרִים״ וְלֹא אָמַר ״זֶה גֵּר״, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִשְׁתֵּי הַדְרָגוֹת דְּגֵרִים כָּאָמוּר, וְאָמַר ״הַגֵּר״ לְרַבּוֹת נְשֵׁי הַגֵּרִים, פֵּרוּשׁ מֵרִבּוּי הֵ״א נִתְרַבּוּ נְשֵׁיהֶם. וְאָמַר בְּתוֹכָם לְרַבּוֹת נָשִׁים וַעֲבָדִים כְּמַאֲמַר הַתַּנָּא, פֵּרוּשׁ נָשִׁים אֶזְרָחִיּוֹת וַעֲבָדִים שֶׁדִּינָם שָׁוֶה לְנָשִׁים. וְלֹא תַקְשֶׁה לָמָּה הֻצְרַךְ לְרַבּוֹתָם, וַהֲלֹא קַל וָחֹמֶר מִגֵּרִים, וְאֵין לוֹמַר שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר כִּי לְצַד שֶׁהֵם גְּדוֹלִים מֵעֵרֶךְ גֵּר יִצְטָרֵךְ לוֹמַר כִּי גַּם בָּהֶם יַפְעִיל הַכָּרֵת כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ בְּטַעַם זִכְרוֹן יִשְׂרָאֵל, כִּי אַחַר שֶׁהֻזְכְּרוּ זִכְרֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל שֶׁכֵּן הַנָּשִׁים. הִנֵּה אִם לֹא הָיָה רִבּוּי ״בְּתוֹכָם״ שֶׁרִבָּה בָּהּ קְרָא נְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לֹא הָיִינוּ מְרַבִּים מֵהֵ״א שֶׁל ״הַגֵּר״ שְׁתֵּי גִּיּוֹרוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. הֲרֵי לְפָנֵינוּ שִׁשָּׁה רִבּוּיִים, וְאָמַר אִישׁ אִישׁ שְׁנֵי רִבּוּיִים אֲחֵרִים, וְדָרַשׁ אוֹתָם תַּנָּא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וְאָמַר לְהָבִיא וְלַד יִשְׂרָאֵל הַבָּא מִן הַגֵּר וּמִן הָעֶבֶד, פֵּרוּשׁ וְלַד יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ זֶרַע יִשְׂרָאֵל וּבָא גַּם כֵּן מִן הַגֵּר, וְהוּא אָמְרוֹ ״מִן הַגֵּר״, וְהַכַּוָּנָה הִיא שֶׁאָבִיו יִשְׂרָאֵל וְאִמּוֹ גִיּוֹרֶת אוֹ אָבִיו גֵּר וְאִמּוֹ יִשְׂרְאֵלִית, וּשְׁנֵי הַדְרָגוֹת אֵלּוּ נִדְרָשִׁים מִכֶּפֶל אִישׁ אִישׁ.

וְלֹא תַּקְשֶׁה לָמָּה הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְרַבּוֹת הַהַדְרָגוֹת אֵלּוּ אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר רִבָּה גֵּר גָּמוּר כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי אִם לֹא הָיָה רִבּוּי ״אִישׁ״ הָיִינוּ מְפָרְשִׁים דְּגֵרִים הָאֲמוּרִים בָּאוּ מִיִּשְׂרָאֵל וְגִיּוֹרֶת אוֹ מִגֵּר וְיִשְׂרְאֵלִית. וּמֵעַתָּה הִקְדִּים הַכָּתוּב הַדְרָגוֹת הַחֲשׁוּבִים שֶׁבַּגֵּרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חֵלֶק יִשְׂרָאֵל וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״הַגֵּר הַגָּר״ שֶׁכֻּלָּן גֵּרִים, הֲרֵי לְפָנֶיךָ שְׁמוֹנָה רִבּוּיִים. וְאִם תֹּאמַר גִּיּוֹרֶת הַבָּאָה מִיִּשְׂרָאֵל וְגֵר מִנַּיִן, יֵשׁ לוֹמַר שֶׁלְּאַחַר שֶׁנִּתְרַבָּה אֲפִלּוּ גֵּר עַצְמוֹ שֶׁנִּתְגַיֵּר, פְּשִׁיטָא שֶׁאֵין לְהַפְחִית מִמֶּנּוּ גִּיּוֹרֶת הַבָּאָה מִיִּשְׂרָאֵל וְגֵר הֲגַם שֶׁהִיא נְקֵבָה, וּלְדֶרֶךְ זֶה תִּתְהַלֵּךְ בְּכָל מָקוֹם שֶׁיְּרַבֶּה רִבּוּיִים כָּאֵלּוּ.

בַּנֶּפֶשׁ וְגוֹ׳. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים דָּרְשׁוּ: וְלֹא בַּצִּבּוּר, עַד כָּאן. הַטַּעַם כִּי אֵין כֹּחַ בְּעָוֹן זֶה לְהַכְרִית צִבּוּר. וְעַיֵּן בְּמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה (ויקרא יז:ד).

מִקֶּרֶב עַמָּהּ. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים דָּרְשׁוּ: וְעַמָּהּ בְּשָׁלֵם, עַד כָּאן, וְאֵין יָדוּעַ הַכַּוָּנָה בָּזֶה. מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִם חַיָּבִים מִדִּין עָרֵב לָמָּה יִהְיוּ פְּטוּרִים כָּאן, וְאִם אֵינוֹ מְדַבֵּר בְּמִי שֶׁחַיָּב מִדִּין עָרֵב, כְּגוֹן שֶׁלֹּא יָדְעוּ אוֹ נֶאֶנְסוּ, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר. וְנִרְאֶה כִּי יְכַוֵּן לוֹמַר כִּי כְּרִיתַת הֶעָנָף הָרַע מֵהָאִילָן מַשְׁבִּיחוֹ כַּיָּדוּעַ, וְלָזֶה אָמַר ״מִקֶּרֶב עַמָּהּ״ פֵּרוּשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק עָנָף הָרַע לְנֵצֶר מַטָּעָיו יִתְבָּרַךְ יַכְרִיתֵהוּ, וְיִשָּׁאֵר עַמָּהּ בְּשָׁלֵם.