אַל־תִּֽטַּמְּא֖וּ בְּכׇל־אֵ֑לֶּה כִּ֤י בְכׇל־אֵ֙לֶּה֙ נִטְמְא֣וּ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶֽם׃

לָא תִסְתַּאֲבוּן בְּכָל אִלֵין אֲרֵי בְּכָל אִלֵין אִסְתַּאָבוּ עַמְמַיָא דִי אֲנָא מַגְלֵי מִן קֳדָמֵיכוֹן

אל תטמאו. דגשות הטי״ת להתבלע תי״ו התפעל ולא נו״ן בנין נפעל והעד דגשות הטי״ת להתבלע תי״ו התפעל ולא נו״ן בנין נפעל והעד דגשות המ״ם כמשפט והנה הזכיר כל כלם שהם מטמאים הנפש:

משלח מפניכם. טעמו מהארץ הטהורה מתים או מגורשים:

אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה. מַשְׁמָע שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לִידֵי הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן מִן הָרַע שֶׁתִּטְמָא הָאָרֶץ עַד שֶׁיִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת״, מַשְׁמָע אֲפִלּוּ בְּמִקְצָתָן תִּטְמָא הָאָרֶץ. וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ שֶׁלְּכָךְ הִזְכִּיר שְׁנֵי מִינֵי עֳנָשִׁים, הֲלֹא הֵמָּה הֲקָאַת הָאָרֶץ, וּכְרִיתוּת הַנְּפָשׁוֹת הָעוֹשׂוֹת. וּמִתְּחִלָּה הִזְהִיר שֶׁאַל יִטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה לַעֲשׂוֹת כֻּלָּם, כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם וְהִגִּיעוּ אֶל הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן שֶׁתִּטְמָא הָאָרֶץ וְנִפְקַד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ וְנַעֲשֵׂית כְּחוֹלֶה הַמֵּקִיא, וַתָּקִיא אֶת יוֹשְׁבֶיהָ כִּי נִתְמַלָּא סְאָתָהּ, וְדֶרֶךְ סְאָה מְלֵאָה לִשְׁפּוֹךְ וּלְהָקִיא כִּי לֹא תָּכִיל עוֹד. וְעַל כֵּן הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא יִקְרֶה גַּם לָכֶם כֵּן, כִּי אָז אַנְדַּרְלָמוּסְיָא בָּא וְהוֹרֵג טוֹבִים וְרָעִים, כִּי כֵן יָצְאוּ בַּגּוֹלָה הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר וְיִרְמְיָה וְסִיעָתוֹ. וְאַחַר כָּךְ הוּא מַזְהִירָם ״וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם וְגוֹ׳ וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת״ אֲפִלּוּ מִקְצָת מֵהֶם לֹא תַּעֲשׂוּ, כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ וְהָיוּ בְּעֹנֶשׁ הֲקָאַת הָאָרֶץ, אֲבָל אַתֶּם אִם תַּעֲשׂוּ מִקְצָתָן לֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם, לֹא תִהְיוּ בִּכְלַל עֹנֶשׁ הַהֲקָאָה אֲבָל מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ עֹנֶשׁ אַחֵר, וְהוּא ״כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת״, אֲפִלּוּ מִקְצָתָן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַדִּין נוֹתֵן לְכַלּוֹת טוֹבִים וְרָעִים כְּאֶחָד, מִכָּל מָקוֹם ״וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעוֹשׂוֹת״ לְפָחוֹת. לְפִיכָךְ ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבוֹת״, אֲפִלּוּ מִקְצָת מֵהֶם. וְקָרוֹב לְפֵרוּשׁ זֶה רָאִיתִי בְּסֵפֶר חָדָשׁ.

אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה. אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים) בֵּין בְּכֻלָּן בֵּין בְּמִקְצָתָן. פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ בְּמִקְצָתוֹ, וּכְאִלּוּ אָמַר ״אַל תִּטַּמְּאוּ בְּאַחַת מִכָּל אֵלֶּה״. וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה דִּבֵּר הַכָּתוּב בְּסֵדֶר זֶה, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״אַל תִּטַּמְּאוּ בְּאַחַת מִכָּל אֵלֶּה״ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה מָקוֹם לִטְעוֹת. עוֹד קָשֶׁה מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם״, וְהַגּוֹיִם אֵין לָנוּ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁלֹּא נִטְמְאוּ אֶלָּא בְּאַחַת, שֶׁהַשָּׁטוּף בְּזִמָּה יָדוֹ בַּכֹּל. גַּם מַשְׁמָעוּת ״בְּכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ״, יַגִּיד שֶׁבְּכֻלָּן נִטְמְאוּ, וּמֵעַתָּה מַה טַעַם נִשְׁמַע אֶל הַדָּבָר אֲשֶׁר יְצַוֶּה עָלָיו שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא ״אַל תִּטַּמְאוּ בְּכֻלָּן״?

וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ בְּהַשְׂכִּיל עַל דְּבַר אֱמֶת, לָמָּה לֹא גִּלָּה ה׳ בַּתּוֹרָה הַדְרָגוֹת הַמִּצְווֹת וּסְגוּלָּתָם, וְאַדְרַבָּה בָּא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְאָמַר (משלי ה:ו) ״אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס״, וְעָנוּ אַחֲרָיו רַזַ״ל (אבות פ״ב מ״א) שֶׁאֵין לָנוּ לוֹמַר מִצְוָה זוֹ גְּדוֹלָה וְזוֹ קְטַנָּה שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ וְכוּ׳, וְהוֹכִיחוּ (דברים רבה פ״ו, ירושלמי פאה פ״א ה״א) מִמַּה שֶׁקָּבַע ה׳ שָׂכָר שָׁוֶה לַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת עִם קְטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, וְעַל כֻּלָּן אֲנִי דָּן שֶׁהַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיֵּשׁ מִצְווֹת וַדַּאי גְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר, וְלָמָּה סָתַם ה׳ הַדָּבָר?

וְנִרְאֶה כִּי לְצַד שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בַּמִּצְווֹת הַקְּטַנּוֹת כְּבַגְּדוֹלוֹת, שֶׁכָּל מִצְוָה וּמִצְוָה סְגֻלָּתָהּ בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וּמַה בְּכָךְ אִם שְׂכָרָהּ מְעַט, כֵּיוָן שֶׁשְּׂכָרָהּ הֲוֵי דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בַּנִּמְצָא כִּשְׂכַר הַגְּדוֹלָה, וְכָל הַמִּצְווֹת צְרִיכִין לְתִקּוּנֵי הַנֶּפֶשׁ, לָזֶה צִוָּה ה׳ קָטָן וְגָדוֹל בְּהַדְרָגָה אַחַת כְּדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם כְּאֶחָד. וְהוּא מַאֲמַר שְׁלֹמֹה (קהלת ט:י) ״כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה״.

עוֹד נִרְאֶה טַעַם אַחֵר, כִּי לְצַד שֶׁיֵּשׁ מִצְווֹת שֶׁסְּגֻלָּתָם לְהַאֲרִיךְ יָמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיֵשׁ שֶׁסְּגֻלָּתָם עֹשֶׁר, וְיֵשׁ שֶׁסְּגֻלָּתָם בָּנִים, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וְחָשׁ ה׳ כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה הַדָּבָר כָּל אֶחָד יֵלֵךְ וְיִשְׁתַּדֵּל בְּמַה שֶׁחָפֵץ וּבְמַה שֶׁצָּרִיךְ וְלֹא יִשְׁתַּדְּלוּ בִּשְׁאָר מִצְווֹת כַּמִּצְטָרֵךְ, לָזֶה סָתַם הַדְּבָרִים. וּבָזֶה יִשְׁתַּדֵּל הָאָדָם בְּכֻלָּן כְּדֵי שֶׁתָּבוֹא לְיָדוֹ גַּם מִצְוָה שֶׁסְּגֻלָּתָהּ דָּבָר הַצָּרִיךְ לוֹ. וּבָזֶה יֵשׁ טַעַם לְמָה שֶׁאָנוּ רוֹאִים כַּמָּה בְּנֵי אָדָם רָעִים לַשָּׁמַיִם וְלַבְּרִיּוֹת וּבָתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפַּחַד מְלֵאִים כָּל טוּב, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁבָּא לְיָדָם מִצְוָה שֶׁסְּגֻלָּתָהּ הַצְלָחַת עוֹלָם הַזֶּה, וְאֵין הָעֲבֵרוֹת שֶׁעוֹשִׂים מוֹנְעִים סְגֻלַּת הַמִּצְוָה וְהַצְלָחָתָהּ. וְכָל זֶה בִּבְחִינַת מִצְווֹת עֲשֵׂה, וּבְמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה יִהְיֶה הַדָּבָר כֵּן, יֵשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁפֻּרְעָנוּתָם לָעוֹלָם הַבָּא, וְיֵשׁ שֶׁפֻּרְעָנוּתָם יִסּוּרִין בַּאֲרִיכוּת הַזְּמַן, וְיֵשׁ שֶׁפֻּרְעָנוּתָם בְּרַחְמָנוּת, וְיֵשׁ כָּל כָּךְ אַכְזָרִיּוּת, וַהֲלֹא תִּמְצָא כַּמָּה רְשָׁעִים שֶׁעָבְרוּ עַל הַכְּרֵתוֹת וְלֹא נִכְרְתוּ הֲגַם שֶׁעָמְדוּ בְּתֹקֶף הָרֶשַׁע עַד שֶׁעָבְרוּ זְמַן הַכְּרִיתָה, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁיֵּשׁ שֶׁמִּשְׁתַּלֵּם עָלֶיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְיֵשׁ שֶׁמִּשְׁתַּלֵּם עָלֶיהָ לָעוֹלָם הַבָּא. וְדָבָר יָדוּעַ הוּא שֶׁיּוֹתֵר יַפְעִיל הַפַּחַד בְּלֵב בְּנֵי אָדָם מוּסָר הַמִּשְׁתַּלֵּם בָּעוֹלָם הַזֶּה לֶהֱיוֹתוֹ נִגְלֶה, מֵעֹנֶשׁ הַנִּסְתָּר.

וּכְבָר קָדַם לָנוּ כִּי ה׳ בָּרוּךְ הוּא יַקְפִּיד אֲפִלּוּ עַל בְּרוּאָיו הַקְּרוֹבִים אֵלָיו לְבַל יְדַבְּרוּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ עַל קַו הַצֶּדֶק, וַאֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁנִּרְאִים כְּשֶׁקֶר, וְצֵא וּלְמַד מַאֲמַר רַבִּי עֲקִיבָא לַחֲבֵרָיו (חגיגה יד:) כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם, וּמִכָּאן נַקִּישׁ לְכֶסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק, הוּא ה׳ אֱלֹהֵינוּ מְקוֹר הָאֱמֶת, כִּי יַקְפִּיד לְבַל יִכְתֹּב בַּתּוֹרָה אֶלָּא דְּבָרִים הַמֻּבְהָקִים בְּמִדַּת אֱמֶת.

וּבָזֶה נָבוֹא אֶל הַבֵּאוּר, וְהוּא כִּי לְצַד שֶׁעוֹנֶשׁ זֶה שֶׁל הֲקָאַת הָאָרֶץ יוֹשְׁבֶיהָ אֵינוֹ אֶלָּא עַל פְּרָט אֶחָד מֵהַתּוֹעֵבוֹת הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּסָמוּךְ, אֲבָל שְׁאָר הַתּוֹעֵבוֹת יֵשׁ לָהֶם עוֹנֶשׁ אַחֵר, כַּאֲשֶׁר שָׁפַט אֵל חַי תְּמִים דֵּעִים כְּפִי בְּחִינַת הַתִּיעוּב. וְלָזֶה כְּשֶׁבָּא לְצַוּוֹת אֶת עַמּוֹ רָצָה לְהוֹדִיעָם כִּי יֵשׁ בַּתּוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר הִזְהִירָם עֲלֵיהֶם תִּיעוּב אֶחָד אֲשֶׁר יְסוֹבֵב שֶׁתָּקִיא אוֹתָם הָאָרֶץ, וְלֹא רָצָה ה׳ לְגַלּוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁלְּפַחְדוֹ יִשְׁמְרוּ עַצְמָם מִכּוּלָּם יַחַד כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי שֶׁיּוֹתֵר יַרְעִיד עוֹנֶשׁ הַנִּגְלֶה מֵעוֹנֶשׁ הַנִּסְתָּר, וְזֶה שִׁעוּר הַדְּבָרִים: אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה - פֵּרוּשׁ, בְּאֶחָד מִכָּל אֵלֶּה, כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקוֹד עֲוֹנָהּ - פֵּרוּשׁ, אֶחָד הוּא הַגּוֹרֵם וְאוֹתוֹ פָּקַדְתִּי עַל הָעִיר וַתָּקִיא אֶת יוֹשְׁבֶיהָ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁעַל עָוֹן אֶחָד קָאָה הָאָרֶץ אוֹתָם, אִם כֵּן תִּתְחַיֵּיב לוֹמַר כִּי מַאֲמַר אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה הוּא בְּאֶחָד מִכָּל אֵלֶּה, כֵּיוָן שֶׁעַל אֶחָד הָיָה הָעוֹנֶשׁ וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הוּא.

וְאָמַר עוֹד וּשְׁמַרְתֶּם וְגוֹ׳ וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת וְגוֹ׳ כִּי אֶת כָּל וְגוֹ׳ עָשׂוּ. נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בָּזֶה לְהוֹדִיעָם שֶׁכָּל הַתּוֹעֵבוֹת עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ, וְאֵין אַחַת בְּכָל הַתּוֹעֵבוֹת שֶׁלֹּא עָשׂוּ אוֹתָם. וְהַמְּכֻוָּן בָּזֶה כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ כֻּלָּן בְּגֶדֶר הַמֵּחוּשׁ, כִּי כָל שֶׁלֹּא עָשׂוּ אוֹתָהּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֵין בָּהּ פַּחַד הַהֲקָאָה מִן הָאָרֶץ, לָזֶה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״כִּי כָּל״ וְגוֹ׳. וְדָבָר זֶה דּוֹמֶה לִכְלִי מַיִם שֶׁהֵקִיא בּוֹ נָחָשׁ, כָּל הַכֵּלִים שֶׁיִּכָּנְסוּ בְּגֶדֶר סָפֵק כְּלִי זֶה, אָדָם נִרְעָד מִגֶּשֶׁת אֵלָיו, וּכְמוֹ כֵן הַדָּבָר הַזֶּה. וַהֲגַם שֶׁהֶעָוֹן הַגּוֹרֵם הֲקָאָה הוּא אֶחָד וְתוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר יְצַוֶּה רַבִּים הֵם, דָּבָר זֶה דִּין קָבוּעַ יֵשׁ לוֹ שֶׁאָדָם הוּא פּוֹשֵׁט עַצְמוֹ לְהַתְעִיב, וְדִין לָקוּחַ יֵשׁ לוֹ וְלֹא דִּין פּוֹרֵשׁ, וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְתִּי בָּזֶה בְּחִבּוּרִי עַל יוֹרֶה דֵעָה (פרי תואר סימן קי), וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, כָּל הַקָּבוּעַ כְּמֶחְצָה וּמֶחְצָה. וְאַחַר שֶׁהִפְחִידָם בְּעֹנֶשׁ נִגְלֶה חָזַר וְאָמַר כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁגַּם עַל כָּל שְׁאָר הַתּוֹעֵבוֹת יֵשׁ עֹנֶשׁ חָמוּר לְהַכְרָתַת הַנֶּפֶשׁ, אֶלָּא שֶׁאַחַת מֵהֶם גּוֹרֶמֶת עֹנֶשׁ הַנִּגְלֶה.