כִּ֚י אֶת־כׇּל־הַתּוֹעֵבֹ֣ת הָאֵ֔ל עָשׂ֥וּ אַנְשֵֽׁי־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לִפְנֵיכֶ֑ם וַתִּטְמָ֖א הָאָֽרֶץ׃

התורה מנמקת ״כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ״. אבן עזרא מבאר שהכתוב מבקש שידעו זאת גם ישראל וגם בניהם, כדי שישמרו את המצוות ותהיה הארץ טהורה ולא תקיא אותם. הוא מעיר שהמילה ״האל״ שווה במשמעה ל״האלה״, כמו ״ההם ההמה״. תרגום אונקלוס מתרגם ״האל״ - האילין, האלה. כך חוזרת התורה ומדגישה שהעמים שישבו בארץ עשו את כל המעשים האסורים, ובכך טימאו אותה. הידיעה על מה שאירע לקודמים נועדה לשמש אזהרה ולימוד לדורות, שכדי לזכות לשבת בארץ בקדושה יש להישמר ממעשים אלה, ולא לחזור על דרכי היושבים הקודמים.