וַיִּקְרָא כ׳ · י״א

וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכַּב֙ אֶת־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו עֶרְוַ֥ת אָבִ֖יו גִּלָּ֑ה מֽוֹת־יוּמְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃

במילים פשוטות

השוכב עם אשת אביו גילה את ערוות אביו, ושניהם מומתים, דמיהם בם. אבן עזרא מבאר בקצרה ש״ערות אביו גלה״ מלמד שדבר גדול וחמור עשה. חזקוני מוסיף שהאיסור חל בין שהיא אמו ובין שאינה אמו, ושלמדים בגזירה שווה מן הלשון ״ערות אביו גלה״ הנאמרת כאן בעונש לבין הלשון ״ערות אביך לא תגלה״ הנאמרת באזהרה. הפסוק אוסר קשר עם אשת האב ומטיל עליו עונש מיתה חמור, מתוך שמירה על כבוד האב וטהרת המשפחה. הביטוי ״גילה ערוות אביו״ מבטא את הפגיעה העמוקה בכבוד ההורה, ועל כן דין שני המעורבים למיתה, כשאחריותם מוטלת עליהם.
מבוסס על אבן עזרא, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּגְבַר דִי יִשְׁכּוּב עִם אִתַּת אֲבוּהִי עֶרְיְתָא דַאֲבוּהִי גַלִי אִתְקַטָלָא יִתְקַטְלוּן תַּרְוֵיהוֹן קְטָלָא חַיָבִין

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ערות אביו גלה. דבר גדול עשה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

אשר ישכב את אשת אביו בין שהיא אמו בין שאינה אמו. אמו שאינה אשת אביו מנין ת״‎ל לא תנאף. נאמר כאן בעונש ערות אביו גלה ונאמר להלן באזהרה ערות אביך לא תגלה מה באזהרה עשה הכתוב אמו שאינה אשת אביו כאמו שהיא אשת אביו כדדרשינן ערות אמך להביא אמו שאינה אשת אביו אף כאן בעונש עשה הכתוב את אמו שאינה אשת אביו כאמו שהיא אשת אביו. ואיש כי יקח את אחותו מפקינן מיניה ערות אחותך בת אביך או בת אמך וערות בת אשת אביך כמו ששנינו בפרק כיצד. אשת אביו באמו שהיא אשת אביו.

את אשת אביו נאמר כאן ערות אביו גלה, ונאמר להלן ערות אשת אביך לא תגלה, מה להלן לרבות אשת אביו לאחר מיתה אף כאן לרבות אשת אביו לאחר מיתה בפרק ד׳‎ מיתות.

מקור: ספריא · נחלת הכלל