וַיִּקְרָא כ״א · כ״ב

לֶ֣חֶם אֱלֹהָ֔יו מִקׇּדְשֵׁ֖י הַקֳּדָשִׁ֑ים וּמִן־הַקֳּדָשִׁ֖ים יֹאכֵֽל׃

במילים פשוטות

הכהן בעל המום אוכל מלחם אלוהיו, מקודשי הקודשים ומן הקודשים. רש״י מבאר ש״מקדשי הקדשים״ הם קודשי הקודשים, ו״ומן הקדשים״ הם קדשים קלים, ומסביר שאם נאמרו קודשי הקודשים למה נאמרו קדשים קלים: אם לא נאמרו, היינו אומרים שבעל מום אוכל בקודשי הקודשים ולא בקדשים קלים. אבן עזרא מבאר ש״לחם אלהיו״ הם לחם הפנים, האשם והחטאת שהם קודשי הקודשים, ו״ומן הקדשים״ הם המעשר והבכור. הפסוק קובע שאף שהכהן בעל המום פסול מלהקריב, הוא אוכל מן הקרבנות ככל הכהנים. בכך מבחינה התורה בין הפסלות לעבודת ההקרבה, הנובעת מן המום, לבין הזכות לאכול מן הקודשים, שנשמרת לו מכוח היותו כהן מזרע אהרן.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

מקדשי הקדשים. אֵלּוּ קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים:

ומן הקדשים יאכל. אֵלּוּ קָדָשִׁים קַלִּים, וְאִם נֶאֶמְרוּ קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים לָמָּה נֶאֱמַר קָדָשִׁים קַלִּים? אִם לֹא נֶאֱמַר, הָיִיתִי אוֹמֵר בְּקָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים יֹאכַל בַּעַל מוּם, שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהֻתְּרוּ לְזָר, שֶׁאָכַל מֹשֶׁה בְּשַׂר הַמִּלּוּאִים, אֲבָל בְּחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל קָדָשִׁים קַלִּים לֹא יֹאכַל, שֶׁלֹּא מָצִינוּ זָר חוֹלֵק בָּהֶן, לְכָךְ נֶאֶמְרוּ קָדָשִׁים קַלִּים, כָּךְ מְפֹרָשׁ בִּזְבָחִים (דף ק"א):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

קֻרְבַּן אֱלָהֵהּ מִקֹדֶשׁ קוּדְשַׁיָא וּמִן קוּדְשַׁיָא יֵיכוּל

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

לחם אלהיו. לחם הפנים והאשם והחטאת שהם קדשי הקדשים כנגד השלמים כי גם השלמים קדש:

ומן הקדשים. המעשר והבכור:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

מקדשי הקדשים ומן הקדשים אם נאמר מקדשי הקדשים למה נאמר ומן הקדשים יאכל אלא אם נאמר מקדשי הקדשים ולא נאמר ומן הקדשים הייתי אומר קדשי קדשים שהותרו לזר מהן יאכל אבל מקדשים קלים לא יאכל לכך נאמר ומן הקדשים יאכל ואלו נאמר ומן הקדשים יאכל ולא נאמר מקדשי הקדשים הייתי אומר מן הקדשים יאכל אבל מקדשי הקדשים לא יאכל לכך צריך לומר מקדשי הקדשים וצ״‎ל ומן הקדשים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל